מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

קורות החיים של נחמה אבוטבול

אני וסבתא שלי
סבתא שלי עם סבא שלי בחתונה
תכשיט המעורר געגוע

אני נחמה אבוטבול נולדתי במצריים בעיר קהיר.

עליתי לישראל ב 27 לינואר 1957. הגענו לעיר חיפה.

המשחקים ששחקנו בילדות, היו חמש אבנים, שלושה מקלות, קלאס ועוד משחקים ששחקנו בחוץ ובשכונה.

בהמשך הכרתי את בעלי. לבעלי קוראים יחיאל. לאחר שהתחתנו נולדו לנו שני ילדים, יאיר ולילי

התחתנתי ב7.11 בשנת 1966 בבית הכנסת בחיפה. ואת כל האוכל לחתונה אנחנו הכנו לבד.

למדתי הנהלת חשבונות וטיפלתי בילדים. והלכתי בעקבות אמא שלי שגם טיפלה בילדים.

 

סיפור של תכשיט

בעבר היה נהוג להעביר חפצים יקרי ערך מדור לדור במשפחה. החפץ לא נשאר במקום אחד, אלה עבר בתוך המשפחה, מסבתא לבת ומאם לבת, לנכדה וכו'. הכוונה היתה ליצור מסורת ומורשת משפחתית משותפת לכולם. חפץ או תכשיט היו החוט המקשר בין הדורות.

אמא שלי הביאה לי תכשיט שעבר במשך דורות במשפחה.

במקרה זה, אספר על תכשיט שהביא סבא של אמא שלי, לחתונה של סבתא של אמא שלי, וכל בת קיבלה אותו.

כשקיבלתי אותו אמא שלי סיפרה לי את כל הסיפור, שמי שהכין את התכשיט, זה היה בעצם סבא של אמא שלי, שהיה צורף.

התכשיט מאוד יקר לי רגשית, ולכן לכל אירוע אני הולכת עם התכשיט הזה.

 

הזוית האישית

גלי –העבודה הייתה מאוד מעניינת ולמדתי והכרתי את סבתא שלי טוב יותר

מילון

שלוש מקלות
שלוש מקלות הוא משחק ילדים שהוא למעשה תחרות בקפיצה משולשת. לפי כללי הדקדוק העברי יש לומר "שלושה מקלות", אך המשחק מכונה בפי הילדים "שלוש מקלות", בניגוד לכללים. בין המשתתפים במשחק נקבע סדר כך שנקרא מי ראשון, מי שני וכן הלאה. שלושה מקלות מסודרים במקביל זה לזה כאשר המרווח ביניהם קבוע. ויקיפדיה

ציטוטים

” למדתי הנהלת חשבונות וטיפלתי בילדים. והלכתי בעקבות אמא שלי שגם טיפלה בילדים.“