מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

עלינו לישראל מטריפולי

גאולה וגיל
גאולה בצעירותה
נולדתי בלוב בשנת 1956 ברובע היהודי (הרובע הגדול). היה לי בית גדול עם שתי קומות. גרתי בקומה העליונה עם עלית גג שמשם דילגנו מגג לגג כדי לשחק עם השכנים. דיברנו בערבית וגם איטלקית. בסוף חנוכה היה מנהגנו יום שנקרא יום הבנות, בראש חודש ניסן הכנו בסיסה ובפסח ביום האחרון הכנו אוכל לילדים קטנים. ביום העצמאות (בארץ) חגגנו בצנעה – הלכנו לחוף הים עם דגלים צבעוניים כמו ביום הולדתך.
גרנו בטריפולי ובהיותי בת 10 עלינו לארץ ישראל בשנת 1967. טסנו לרומא ומשם שטנו לישראל באוניה עד נמל   חיפה. מחיפה המשכנו לנתניה, שם למדתי בבית ספר "סיני" ואחר כך עברנו לבני ברק.
בלוב נרדפנו על ידי הערבים שהיו מתעללים בנו. שם הסבים: חואטו  ומזלה, וראובן ומזל. הורי, שאול ושמחה בובליל, נולדו כולם בטריפולי ואין לי זכרון מהם חוץ מסבא ראובן שהגיע לארץ וגר בלוד. הוא היה סבא עדין מאוד ונפטר בגיל 110. אמא שלי היתה אישה שאוהבת לספר ספורים על חייה. היא היתה אישה מיוחדת ואבא היה אדם שסייע לכולם.
הייתה לי ילדות יפה מאוד… למדתי בטריפולי בבית ספר "סקואולה רומא". אחרי הצהרים למדתי בבית ספר לבלט. לא היינו יוצאים מהבית לבד כי הסביבה לא התאימה לנו. שיחקנו דמקה, קלס, קפיצה בחבל וראינו סרטים. נפגשתי עם בעלי באירוע משפחתי והתחתנו אחרי 3 חודשים באולמי היכל הפאר בתל- אביב. בגיל 17 קיבלנו מתנות כמו בימינו – זה לא השתנה…. אהבתי לעשות את הכל.  העיסוק שלי כיום הוא להתנדב בחסדי נעמי. התחביבים שלי הם הליכה, רקימה, תפירה ופתירת תשבצים.
נולדו לנו חמישה בנים – הבכור ברמת גן וכל השאר נולדו בבני ברק.
                          

מילון

רובע יהודי
שכונה או שכונות בתוך עיר שרק יהודים מתגוררים בהן

ציטוטים

”יגעת ומצאת תאמין“