מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

עלייתם של סבא וסבתא

סבתא אחותי ואני מחוייכים
סבתא שלי אוכלת ארוחת שישי עם משפחתה
איך סבא שלי עלה לארץ, וילדותה של סבתי אסתר כוהן

סבתי אסתר כוהן נולדה ב1938 באיסטנבול שבתורכיה.

ההורים שלה, רבקה ויצחק היו בעבודה במשך היום. אמא לא עבדה, רק אבא עבד בדברי מטבח.

אחר צהריים, אחריי שיעורי הבית, הם היו יורדים ומשחקים, ומדברים על דברים שקרו בבית הספר, וגם החברים הטובים שלה, תמיד היו יחד אחרי בית הספר. הם שיחקו חמש אבנים, ובחבל, ותמיד הם היו ליד הבית (באותו רחוב).

כשסבתי חגגה יום הולדת, כול המשפחה שלה מצד אמא, הגיעה לחגוג. לא היתה  נוכחות מצד המשפחה של אבא, כי הם היו מאוד רחוקים, אסתר הייתה בת יחידה. ובגלל זה היו מאוד מפנקים אותה, הייתה לה ילדות מאוד מאוד יפה וטובה.

בגיל שבע עשרה,  סבתי התחתנה עם סבא שלי( יעקב כוהן, שנולד בבולגריה).

אחרי שעלתה  לארץ בשנת-1957 הכירה את סבי יעקב כוהן ז"ל.

סבי יעקב ברח מהמחנה בזמן השואה. זה קרה בעת ששני חיילים נאצים, לא שמרו היטב, והוא הצליח לברוח. הוא ניסה לשחרר את בני משפחתו, ממחנות ההשמדה, והצליח.  הוא שלח אותם על אוניה קטנה, וניסה אחר כך לשחרר עוד כמה יהודים.

אחרי שהצליח לאסוף קבוצה גדולה של אנשים, החליט יעקב לעלות על ספינה, ולשוט עליה עד חופי ישראל, אחרי שהגיע לחופי ישראל, ניסה לברוח מהבריטים, אבל הם תפסו אותו.  הבריטים שינו לו את השם, מיעקב כוהן ליעקב כהן. שבוע אחרי שהצליח להגיע הוא התגייס לצבא ונלחם במלחמת העצמאות(1948).

אחרי שבע  שנים סבתי אסתר עלתה לארץ, ושנה אחרי הם הכירו. כשסבתא שלי היתה בת שבע עשרה, וסבא שלי בן עשרים ותשע. הם התחתנו.

לפני כמה חודשים סבא שלי, יעקב כוהן ז"ל חגג 100 שנה, ועד היום אף אחד מהמשפחה, לא יכול לשכוח כמה גיבור הוא היה.

זיכרון ילדות-

  זה היה בתורכיה בשנת 1944- כשסבתי היתה בכיתה ב' (בבית ספר בירנג'י איטאוקוז), סבתי הגיעה לבית הספר והיה שלג. במקום הייתה ירידה מאוד חדה, ואז הם ישבו על התיקים שלהם והתגלשו במורד הכביש. בדרך כלל הם היו הולכים ברגל לבית הספר.

הזווית האישית

אבי: לי היה מאוד מעניין לשאול את סבתי את השאלות, ולשמוע את התשובות המעניינות והמרתקות. וכך למדתי על ילדותה.

סבתא: מאוד אהבתי לספר לאבי על העבר הטוב שלי, וזה הזכיר לי את הילדות היפה שלי.

מילון

שישקו פטאטא
שמנמן

ציטוטים

”הוא ניסה לשחרר את בני משפחתו, ממחנות ההשמדה, והצליח.  הוא שלח אותם על אוניה קטנה, וניסה אחר כך לשחרר עוד כמה יהודים.“