מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

עלייתה של סבתא רבתא רחל גלעדי ז"ל לישראל

סבתא עליזה פניגשטיין עם שקד בקרמן הנכדה
סבתא רבתא בעבודה בקיבוץ
רחל גלעדי ז''ל הייתה אמה של סבתי עליזה פניגשטיין

רחל גלעדי ז"ל גדלה במשפחה ציונית בבגדאד עיראק .רחל סיימה את לימודיה בבית ספר אליאנס .רחל גלעדי ז"ל הייתה אמה של סבתי עליזה פניגשטיין.

בשנת 1941 פרצו פרעות בעיראק, יהודים רבים נהרגו ונפצעו ובתים רבים נבזזו. המשפחה של סבתא רבתא שלי ניצלה תודות לשכן ערבי שהיה מתאגרף חמוש בנשק חם. המשפחה עברה מגג הבניין שלה לגג הבניין של השכן, אל ביתו. מאחר וסבתא של רחל גלעדי לא יכלה לקפוץ אל גג השכן, השכן העבירה על גבו מגג ביתם אל ביתו. השכן התייצב חמוש בשני אקדחים בפתח ביתה של הסבתא מול כמאה פורעים על מנת לשמור על ביתם, בכך נצלו חייהם ורכוש המשפחה. בעקבות הפרעות והמצב הפוליטי במדינה (על רקע עליית הנאצים) הפכה המשפחה לציונית.

הדרך הקשה לישראל

במסגרת פעילותו של שלמה, אחיה של רחל, שהיה מדריך בתנועה הציונית, היו מגיעים אליהם הביתה שליחים מארץ ישראל. בבית ארגנו את פעילות התנועה: חגגו את חגי ישראל, למדו על הציונות, כאשר המטרה הייתה להעלות את הצעירים לארץ ישראל באופן בלתי חוקי. הפעילות עוררה חשד בקרב שכניהם הערבים ואז הוחלט יחד עם הסבא שאול והנציגים מהארץ כי עליהם להימלט בדחיפות בטרם ייאסרו על ידי השלטונות. ערב אחד יצאה סבתי עם נערה נוספת ועוד שישה נערים לנסיעה לדמשק בירת סוריה. שם נפגשו עם מורה דרך ערבי שהיה אמור להעביר אותם את הגבול לארץ ישראל. מורה הדרך הערבי לא היה מרוצה מסכום הכסף ששולם לו והוא הסגיר אותם לשלטונות. סבתי והנערה הנוספת הועברו למעצר לביתו של המוכתר והבנים הועברו למקום אחר. סבתי העבירה פתק ובו סיפור הכיסוי במגש האוכל שנשלח אל הנערים לקראת המשפט. סיפור הכיסוי היה ששמה של סבתי חמדה ושם בן זוגה אחמד וכי הם מוסלמים שנוסעים להרים להבראה עם הנערה הנוספת שאינה בקו הבריאות מבחינה נפשית. (הנערה כל הזמן חזרה ואמרה שכבר יכלה להגיע לארץ ישראל למרות שהיה עליה לשימור זאת בסוד). השופט במשפט השתכנע ושחרר את הקבוצה, הם חזרו לדמשק. מדריך מהתנועה הציונית שכר מורה דרך חדש על מנת להעביר את הקבוצה לארץ ישראל. הקבוצה חצתה את הר הג'ילבון במשך לילה שלם בתוך סבך של צמחיה עבותה. סבתי איבדה את הקבוצה ונמצאה רק עם עלות השחר. עקב כך הקבוצה התעכבה מאוד והיה חשש שהם יתפסו על ידי הבריטים. לבסוף הם הגיעו השכם בבוקר, שרוטים וחבולים, לארץ ישראל והועברו על ידי נציגי הקיבוץ דרך אגם החולה לקיבוץ חולתה.

הלבוש של חברי הקבוצה שעלתה לארץ לא תאם כלל את הלבוש של חברי הקיבוץ. חברי הקבוצה נאלצו מיד להחליף את בגדיהם לבגדים שהונפקו להם על ידי הקיבוץ והם נשלחו ישר לעבודה בשדה הסורגום על מנת שלא יזוהו על ידי הבריטים. מאחר והסבתא לא הייתה מורגלת בעבודה בשדה היא נפצעה מהמגל ופונתה לבית החולים. מאוחר יותר הסבתא עברה לקיבוץ נען שם הצעירים מההכשרה שוכנו באוהלים. הצעירים השתלבו במהרה בהווי הקיבוצי, יצאו למסעות בני מספר ימים בארץ ולמדו את שירי ארץ ישראל מחבר הקיבוץ דוד זהבי, כך התגברו על חבלי הקליטה התרבותיים.

הזוית האישית

שקד וסבתא עליזה: למדנו להכיר את 'ההיסטוריה המשפחתית' ולהכיר מהסיפור את סבתא רבתא רחל גלעדי.

מילון

פרהוד
פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, בירת עיראק, בחג השבועות, 1-2 ביוני 1941. בפוגרום, שהיה על רקע אנטישמי, נרצחו לפחות 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש רב נבזז. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”ציונות, הגשמה ואהבת הארץ“

”המשפחה של סבתא רבתא שלי ניצלה תודות לשכן ערבי שהגן עליהם בגופו“