מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

עלייה לארץ ישראל ממרוקו ערב פסח

אומרי וסבתא
חג פסח בישראל
חג הפסח הראשון בארץ קבוצה גדולה של יהודים עלתה לארץ ישראל

החיים במרוקו והעלייה לארץ

 
נולדתי בשנת 1953 במרוקו בעיר מראקש. עליתי לישראל בשנת 1963.
 
זיכרונות גיל שמונה שלי קשורים לרצון של הוריי ואחיי לעלות לארץ ישראל. אימי גידלה 8 ילדים ואבי עסק במסחר הייתה לו חנות קטניות וסוגי קמח למיניהם. מידי פעם הקנייה הייתה "בסחר חליפין".
 
זכור לי, כי בכל בוקר קנינו סופגניות שהיו קשורות בחוט של תמרים. אחד המאפיינים של הזמן והמקום היה התנהלות בסבלנות רבה. לדוגמא: אמא הכינה בצק לחם ואנו הילדים לקחנו למאפייה השכונתית ושחקנו בחוץ עד שהלחם היה מוכן.
 
החיים במרוקו היו שקטים. התנהלו בשלווה עם יחסי שכנות טובה. מוסלמים, יהודים וערבים. בשנת 1963 כהרגלנו ישבנו בחדר האורחים סביב שולחן מרכזי שהיה מלא בטוב טעם ובמאכלים אותנטיים שערבו לחיקינו. בעודנו אוכלים נשמעה נקישה בדלת וכשאבי קם כדי לפתוח את הדלת, עמדו שלושה בחורים חסונים עם לבוש רשמי. שאלנו לפשר הביקור ותשובתם הייתה: "באנו מטעם הסוכנות מארץ ישראל לעליית יהודים מארצות ערב". חשוב לי לציין, כי במשפחתנו מצוות הכנסת אורחים הייתה מצווה במעלה ראשונה כפי שאנו מצווים בתורה: "גדולה הכנסת אורחין מקבלת שכינה" ואבא דאג מיד להזמין את האורחים לשולחן.
 
האורחים התחילו לספר לנו על ארץ ישראל. אשר מטרתם העיקרית הייתה לסייע בעלייה יהודים לארץ ישראל, כדי לבנות מדינה יהודית עם שפה יהודית, עם מנהגים יהודים ודת….ומקומם של היהודים הוא אך ורק בארץ ישראל. "לכן הסוכנות שלחה אותנו לעזור למשפחות המעוניינות לעלות לארץ. אנו נדאג לדרכונים, לבתים ולכל הצרכים החשובים". מאחר והיהודים במרוקו קיבלו יחס טוב ולא היה חסר להם דבר. היה לנו חופש לקיים מצוות, לעסוק במקצועות חופשיים והחיים היו טובים, כי אביו של המלך הנוכחי קיבל ציווי להמשיך לשמור על היהודים ולטפח אותם, לכן ההחלטה לעזוב הכל ולעלות לישראל הייתה קשה מאוד.
 
לאחר התייעצות עם הקהילה היהודית בבית הכנסת החלטנו לעשות עלייה. עלינו לקראת חג הפסח. חג הפסח הראשון בארץ קבוצה גדולה של יהודים עלתה לארץ ישראל. העלייה הייתה באנייה וכאשר האנייה עגנה בנמל חיפה ומשם הסיעו אותנו היישר אל עפולה. היה זה בחודש ניסן ובארץ הייתה כוננות לקראת חג הפסח. בניגוד למרוקו הבית בישראל היה קטן. המטבח צפוף וכדי לערוך קניות היינו צריכים להמתין ליום מסוים בשבוע אשר בו התקיים לכל היישוב שוק.
 
אווירת החג התחילה להיות חגיגית במיוחד לקראת חג הפסח וכל דיירי הבתים השתדלו לעזור בניקיונות הבית ובצביעתו לקראת החג.  הייתה אווירה של הכנות ועזרה הדדית נפלאה בין אנשי השכונה. חג הפסח אופיין בעיקר בקניית בגדים חדשים לכל הילדים, פריטים חדשים לשולחן החג ולכל חפץ שהיה מסמל חידוש לבית. בסופם של הכנות ולצורך ביעור חמץ היה נהוג למכור חמץ לערבים שהיו ביחסים מאוד טובים עם הקהילה היהודית. את חג הפסח חגגנו אך ורק עם משפחות וחברים ומשפחות אשר גרו רחוק, נהגנו לבקר אותם.
 
בסופו של החג, ביום האחרון, התקיימה חגיגת המימונה. חג המימונה הינו חג אשר בו היה נהוג לערוך שולחן עם מטעמים רוויים קמח ומתוקים. ההכנות היו הכנות מסיביות ובעיקר משמחות. דלת הבית היה פתוחה לכל מי שחשקה נפשו והיו נכנסים ומברכים האחד את השני בברכה: "תרבחו ותסעדו". כך עברו כולם מבית לבית בהנאה ובטעימות מהמתוקים ומהמופלטות הנפלאות עם הדבש והחמאה.
 
העשרה
"בשנת 1492, כשהציף זרם מגורשי ספרד את ארצות צפון אפריקה הגיעו גליו עד למרקש, שהתחילה להתפתח אז בתור בירת השושלת הסעדית. השולטאן קרא ליהודים לבוא ולהתיישב בה, ואז החלו לבנות את מלאח היהודי בהוראת הסולטאן הבניה החלה ב-1578 והסתימה ב-1622 עם בנית שער למלאח. רוב הבתים במלאח הם בתי חצרים. היהודים עסקו בעיקר במסחר. בעבר היו בתי המלאח מסוידים בכחול ולבן והיו בוהקים ונקיים. עד היום נותר במלאח השער בצבע ירוק על שם ר' חיים בן עטר. כיום רוב יהודי מרקש עזבו, ואלה שעדיין מתגוררים שם מבוגרים מאוד ואף נזקקים ומתקיימים מתרומות הקהילה הגדולה בקזבלנקה". ויקיפדיה
תשע"ו   

מילון

היהודים במרקש
בשנת 1492, כשהציף זרם מגורשי ספרד את ארצות צפון אפריקה הגיעו גליו עד למרקש, שהתחילה להתפתח אז בתור בירת השושלת הסעדית. השולטאן קרא ליהודים לבוא ולהתיישב בה, ואז החלו לבנות את מלאח היהודי בהוראת הסולטאן הבניה החלה ב-1578 והסתימה ב-1622 עם בנית שער למלאח. רוב הבתים במלאח הם בתי חצרים. היהודים עסקו בעיקר במסחר. בעבר היו בתי המלאח מסוידים בכחול ולבן והיו בוהקים ונקיים. עד היום נותר במלאח השער בצבע ירוק על שם ר' חיים בן עטר. כיום רוב יהודי מרקש עזבו, ואלה שעדיין מתגוררים שם מבוגרים מאוד ואף נזקקים ומתקיימים מתרומות הקהילה הגדולה בקזבלנקה.

תפוצות
תפוצות מלשון להפיץ את המורשת מכל העולם

ציטוטים

”"אין עתיד בלי עבר"“