מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

עוד מסיפור חיי, פעילויות והגיגים מתקופת הקורונה – אלנה דובנוב

אלנה והבנות המתעדות- עדן, אור ונעה
אלנה בישראל בימים אלו
כל התחלה קשה

פסח בילדותי ברוסיה, בבגרותי ובארץ

כשגרתי ברוסיה לא ממש ידענו על פסח, לא היה לנו משהו מיוחד לגבי החג הזה. היו רק מקומות ספציפיים שמוכרים בהם מצות, בקושי ידעתי מה זה, אני זוכרת שלסבתא שלי ז"ל הייתה בבית כוס מיוחדת שהיה כתוב בה פסח, חוץ מזה לא היו דברים מיוחדים. כשהתבגרתי, בליל הסדר בדרך כלל היה מקובל ששותים את  ארבע הכוסות, אחר כך יש את הסעודה שאוכלים גפילטע פיש ואוכלים את העוף וכל המרקים והדברים שיש. ברור שגם יש מצות עשויות בעבודת יד – משהו מיוחד. את ליל הסדר במוסקבה הייתי עושה אצל הרב של חב"ד. בארץ אני גרה לבד וגם חברה שלי כך, אז הייתי מזמינה אותה, אבל הבן שלי גר ברוסיה אז היינו רוצים לעשות את זה ביחד וזה לא מתאפשר. הסעודה של ליל הסדר שונה מאוד בגלל שזאת ארוחה עם כללים מיוחדים, סימנים מיוחדים, יש דברים מקובלים שעושים בה ולא עושים עם המשפחה בכל יום ולא אוכלים ביחד, וכמובן גם בגלל שאוכלים מצות וזה משהו שאוכלים רק בפסח, וכן שכל דבר צריך להיות כשר לפסח. אני מודה לרב של חב"ד חיים אנצילביץ על זה שכל כך הרבה שנים הוא עושה את ליל הסדר לכל האנשים שבאים ורוצים לבוא ויש לי זיכרון טוב מזה, הוא איש מאוד חם.

האוצר הזה שלי זה התמונות של המשפחה שאפשר להגיד שזה האוצר הכי גדול שיש לי. הוא כל כך חשוב לי כי אפשר לראות את כל הדרך של המשפחה שלי ואיך הם עברו ממקום למקום, והיכן גרו…

בבית הספר ברוסיה

אני רוצה להמשיך לדבר על בית ספר… סבלתי שם מאוד! היה יום אחד שקיבלתי ציון לא טוב. בדרך כלל קיבלתי ציונים טובים, אבל ביום שקיבלתי ציון לא טוב כולם שמחו: "אהאה סוף סוף היא קיבלה ציון לא טוב…" בהפסקות כשהיה שלג כל הילדים בכיתה שיחקו בחוץ, עשו כדורי שלג וכולם זרקו כדורי שלג עליי… זה היה כמו חבורה שכולם נגדי! אני מאוד מאוד פחדתי, סבלתי ובכיתי, בסוף… לאחר שבכיתי הם טיפה רחמו עליי. זה היה במשך שנה אחת. אחר כל אמרתי להורים שלי שאני לא הולכת יותר לבית ספר הזה כי אני לא יכולה ככה ללמוד! היה לי מזל שסבא וסבתא שלי גרו במקום אחר במוסקבה, אז הלכתי אליהם לגור אצלם ושם היה בית ספר הרבה יותר טוב… הייתה אווירה אחרת! הלכתי לכיתה שהיה לי בה יותר טוב, גם בגלל שחצי מילדי הכיתה היו יהודים. נהניתי מאוד כי מאוד אהבתי מתמטיקה. לפני זה לא היו לי חברים בכיתה! משם יש לי עדיין את החברה שגרה במוסקבה.

בחוויה של בית הספר היה לי רע, אחר כך בחטיבה היה לי יותר טוב. מבחינה חברתית ולימודית הייתי תלמידה טובה, היה בסדר בהכל. כשרציתי לעלות לארץ ראיתי אנשים אחרים והם יכלו לטוס לשם, הם קיבלו אישור מיוחד לטוס וגם למדינות אחרות ולי לא נתנו.. אולי בגלל שאני יהודיה, זה מה שחשבתי באותה תקופה. כל התקופה של בית הספר הייתה הפכפכה, בהתחלה היה קשה אבל בסוף הכל טוב. אחרי שהייתי באוניברסיטה והגעתי לעבודה היה לי ממש כיף.

פעילויות בתקופת הקורונה: פעילות מרחוק בלוח שיתופי פדלט- מה אני אוהבת לעשות עם משפחתי

פעילות מרחוק בזום- חפץ היקר ללבי
במפגש הראשון פנים אל פנים בבית הספר, אחרי יום השואה, עבדנו במצגת שיתופית ושיתפנו אחד את השני בחוויות שלנו לסיכום שנת הקורונה

אני מודה לרב של חב"ד חיים אנצילביץ' על זה שכל כך הרבה  שנים הוא עושה את ליל הסדר לכל האנשים בשכונה. הוא מארח אותנו ואצלו זה מרגיש לי כמו בית חם.

הזוית האישית

אלנה: אלנה השתתפה זו השנה השנייה בתכנית. הקשר שלה עם בית הספר העמיק כשבחרה להתנדב ולתת מזמנה יום בשבוע, בעזרה לתלמידים בלימודי האנגלית.

אלנה תרמה סיפור נוסף למאגר, לקריאתו לחצו על הקישור: חיים של יהודיה ברוסיה – אלנה דובנוב

אור: אני מאוד נהניתי. היה לי כיף לדבר עם אלנה, לשמוע את הסיפור שלה, להכיר אותה, זה לא משהו שקורה לי כל שנה ואני מאוד שמחה שהצטרפתי לתוכנית הזאת במיוחד שאני עם אלנה.

נעה: היה לי מאוד כיף נהנתי שמחתי לשמוע את סיפור חייה.

עדן: היה לי מאוד מעניין וכיף ללמוד מאלנה וללמד אותה, היה לי ממש כיף כל החוויה וכל מה שעשינו עם אלנה.

מילון

חב"ד
חסידות חב"ד ליובאוויטש (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת")

מזרחנות
לימודים על מדינות הנמצאות במזרח

ציטוטים

”אני מודה לרב של חב"ד חיים אנצילביץ' על ליל הסדר השכונתי“