מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

עדות ניצול שואה מיאסי שברומניה

תמונה עם העד
סבי בן 30 התנדב לשירות בצה"ל.
סיפור עדות של ניצול שואה שחי ביאסי שברומניה שעלה לארץ והקים משפחה

שמי משה שמילוביץ נולדתי בתאריך 20 באפריל 1934 בעיר יאסי שבמזרח רומניה. בגיל 7 הוריי שלחו אותי לחדר "ישיבה" – מסגרת לימודים הממוסדת לילדים שנוצרה בקהילות היהודיות בתפוצות, היה "מוסד הלימודים הראשוני והיסודי המשותף לכל ילדי ישראל" – בעיקר לבנים. כמה חודשים לאחר מכן התחיל הפרוגרום הגדול ביאסי שנרצחו בו כ – 13 וחצי אלף יהודים ביום אחד, בין היתר גם הרב של הישיבה, חדר שבו למדתי.

גדלתי בבית יהודי, ששומר על המסורת, אמי הייתה מדליקה נרות שבת. מצבנו הכלכלי היה ירוד מאוד, עד לעוני, בקושי היה לנו מה לאכול, היינו נוהגים לעשות ארוחת שבת בימי שישי בערב, בגלל המחסור באוכל, היינו משתדלים שלארוחת השבת יהיו פרוסת לחם, עוף, קליפות תפוחי אדמה.

ייחסנו עם הגויים עד שרומניה נכבשה על ידי הרוסים והמשטר הקומינסטי עלה לשלטון, לא היה פשוט, לא תקשרנו אחד עם השני, חיינו התנהלו כרגיל בלי שום קשר. לא היה לי שום חפץ כלשהו שליווה אותי עם תמונות כלשהם, הייתה אווירה מפחידה ולחוצה. לא היה לנו שום עזרה ממקור חיצוני.

בתור ילד לא היה לי יחסים מיוחדים עם הגויים הייתי גר בחלק בגטו של העיר יאסי כמו כל היהודים בעיר. בזמן המלחמה לא הייתה ציונות ברומניה אך כן קיימנו חגים ומועדים בסתר.

לכל יהודי ביאסי היה חנות שמוכרת דברים רבים, ליהודים לא הרשו לעבוד במפעלי הממשלה, כל אחד התפרנס באופן עצמאי, התפרנסו באופן קשה.

בזמן הכיבוש הנאצי הייתי בעיר מולדתי ביאסי, בביתי. בזמן הכיבוש הנאצי זה היה בדיוק כשהייתי בתחילת הכיתות הראשונות בבית הספר (היסודי) ולמדתי בבית ספר יהודי שנקרא בשם "גונינה". תנאי החיים היו עניים ביותר מבחינת כלכלית,המלחמה עברה לאט, הרגשנו הילדים את פחד וחשש המבוגרים ממה שיהיה מחר.

פרעות יאשי הוא שמם של אירועי הדמים שהתרחשו בעיר יאשי שברומניה, בימים האחרונים של יוני 1941 היו מהפוגרומים האכזריים ביותר בהיסטוריה של יהודי מזרח אירופה. מבחינות רבות מהווה פוגרום זה את תחילת ההשמדה ההמונית של יהדות אירופה.

האירוע תוכנן ובוצע על ידי השלטונות הפשיסטים הרומניים בשיתוף פעולה עם הגרמנים הנאצים. ב28 ביוני 1941 (ד בתמוז התש"א) הורה שליט רומניה, יון אנטונסקו, לפנות את כל האוכלוסייה היהודית מהעיר, באותו יום יצאו למבצע הפינוי כוחות צבא ומשטרה רומניים יחד עם פורעים רומנים אנטישמיים, בסיוע כוחות צבא גרמניים ששהו באותה תקופה ביאשי.

ב-28 ביוני בערב, בשעה 21:00 הושמעה ביאשי אזעקה. מטוסים גרמנים טסו מעל העיר ואחד מהם ירה רקטה כחולה שהיוותה אות לתחילת המבצע. יחידות צבא, שכללו חיילים בחגור מלא, צעדו ברחובות המרכזיים ומכל מקום נשמעו יריות, כולל יריות מנשק אוטומטי. חיילים ואזרחים רומנים רבים, שחומשו או התחמשו בכוחות עצמם, התחילו להרוג יהודים ולבזוז את רכושם. חיילים שהוכוונו על ידי יחידות של "שירות המודיעין המיוחד" (SSI) נכנסו לבתי יהודים עשירים, שדדו אותם והרגו ביריות משפחות שלמות כולל ילדים קטנים.

רבים מקרב התושבים הרומנים הנוצרים, שהשתייכו לסוגים שונים של האוכלוסייה המקומית, לקחו חלק בפגיעה ביהודים ובביזת רכושם. עם המשתתפים נמנו שכניהם של היהודים, נערים ונערות ואף פנסיונרים ונשים מבוגרות. חלק מהפורעים היו מזוינים בגרזנים ובאלות ובאמצעותם ניפצו ראשי יהודים. רבים אחרים לקחו חלק בחיפוש אחר  היהודים שהסתתרו והסגרתם לידי הפורעים. הפורעים חיטטו בכיסי היהודים, הפשיטו בגדים מעליהם ואף בזזו את נעליהם.

איש מבין תושבי יאשי הנוצרים לא מחה על המעשים, לא בשעת ביצועם וגם לא לאחר מכן, והמעטים מאוד שניסו לעזור ליהודים עשו זאת בהיחבא. על פי ההוראות לפינוי כל היהודים מיאשי, היה צורך לרכז אותם בשלב ראשון בחצר בנין ה"קסטורה" (בנין משטרתי גדול עם מרתפי מעצר). בכניסה לחצר נשדדו היהודים בידי שוטרים שחיטטו בכיסיהם ותלשו מהם תכשיטים ושעונים. פקידי העירייה (ששכנה בסמוך לבנין הקסטורה) אף לקחו מהיהודים את הבגדים שלבשו והנעליים שנעלו. בתוך הבניין המשטרתי יהודים הוכו במוטות ובאלות, חלקם הוכו למוות. ישנן הערכות שונות המגיעות עד 20,000 נרצחים. יהודים רבים אחרים הוכו, עונו והושפלו. לפני הפרעות היו ביאשי 45,000 יהודים  כולל יהודים רבים שגורשו מהכפרים ומערי השדה על פי צווים שלטוניים והגיעו ליאשי זה מקרוב, ללא רכוש או פרנסה. לאחר הפרעות, במאי 1942 במפקד "בעלי הדם היהודי", נספרו 32,364 יהודים.

בזמן המלחמה הייתי באותו המקום, בביתי. בשנת 1944 ברית המועצות שיחררה את רומניה מעול הנאצים ולשלטון עלו המפלגות הקומוניסטיות, כאשר מפלגות אלו עלו לשלטון אז נפטרה הבעיה פחות או יותר של היהודים מבחינת לאום, ובסופו של דבר כל אזרחי רומניה נקראו רומניים.

המפלגות הקומוניסטיות

במדינות מערב אירופה היו מפלגות קומוניסטיות שקיבלו על עצמן את כללי המשטר הדמוקרטי, בין תום מלחמת העולם השנייה לנפילת ברית המועצות, והתמודדו בבחירות לפרלמנט כיתר המפלגות. הגדולה שבהן הייתה המפלגה הקומוניסטית האיטלקית. בסוף שנות השישים וראשית שנות השבעים גיבשו מפלגות קומוניסטיות רבות במערב תפיסה עצמאית מהדוקטרינה המרקסיסטית-לניניסטית והכתבות מוסקבה, תפיסה זו נקראה אירו-קומוניזם. אחרי נפילת ברית המועצות, חלק מן המפלגות החלו לנוע לכיוון הסוציאל-דמוקרטיה, ושינו את שמן, אך רוב המפלגות הקומוניסטיות עשו שינויים סמנטיים בלבד, ונשארו עם האידאולוגיה המרקסיסטית. הייתה מפלגה קומוניסטית ברומניה שנוסדה מתוך המפלגה הסוציאליסטית הרומנית בשנת 1921. היא נרדפה על ידי שלטונות רומניה בין שתי מלחמות העולם ותפסה את השלטון ברומניה בחסות ברית המועצות בשנת 1946. השלטון הדיקטטורי הקומוניסטי שהונהג ברומניה נמשך עד למהפכת דצמבר 1989 כשהתחיל מחדש תהליך של דמוקרטיזציה במדינה.

פשעי המשטר הקומוניסטי הוקעו על ידי ועדת חקירה מיוחדת שהוקמה יותר מאוחר ביוזמת נשיא רומניה. נציג קומוניסטי, לוקרציו פטרשקאנו כיהן בה כשר המשפטים, חבר ממשלה קומוניסטי ראשון בתולדות רומניה. בתאריך 31 באוגוסט נכנס הצבא האדום לבוקרשט, ובחסותו החלה המפלגה הקומוניסטית הרומנית בפעולות מחאה נגד השלטון. בשנת 1945 הורכבה ממשלה שבה למפלגה הקומוניסטית והסיעות הקשורות אליה היה רוב והשפעה מכריעה. ובשנת 1946 באמצעות זיוף תוצאות הבחירות הכלליות המפלגה הקומוניסטית תפסה את כל רסני השלטון.

אבי נרצח ברכבות המוות על ידי החוליגנים הרומנים בתאריך 29 ליוני 1941, יש על כך תיעוד.  אמא שלי, אחותי ואני חיינו ביאסי עם פחדים גדולים, כי מי ששלט אז ברומניה היו המפלגות הפשיסטיות יחד עם הגרמנים.

אירוע מסויים שזכור לי משנות מהמלחמה זה בשנת 1941, כאשר צפיתי במחזה שהחיילים הרומנים, האנטישמיים היו מחזיקים בתינוקות ומשליכם אל הקיר בחוזקה, עד למוות. רצחו אותם בדם קר, לא עשו שום דבר, רצח.

השתקמתי בצורה אנושית לאחר המלחמה, קמתי וחזרתי לעצמי ולשגרת החיים הרגילה כי לא הייתה ברירה אחרת. אחרי השואה אני נהפכתי לחילוני גמור לעומת זאת שלפני השואה הייתי לומד בחדר.

צבאות הרוסים שיחררו את רומניה, הגיעו הצלה גדולה, גם לחלק היהודי של רומניה, כך הגיעה סיומה של המלחמה,כאשר הסתיימה המלחמה הייתי עדיין ביאסי, היא הסתיימה ונשארתי בחיים בזכות זה שבביתי היינו חיים בשקט ללא שום הסחות דעת, לא מראים מאפיינים יהודים, חוגגים חגים בתוך הבית וכך עברנו את המלחמה.

בתקופה הראשונה התחלנו לבקר בבית ספר, עד שנהייתי בעל מקצוע והתחלתי לעבוד ברכבת ברומניה. עברתי לבוקרשט ובשנת 1952 בגיל 18 הלכתי ללמוד בבית ספר מקצועי, אחרי 3 שנים של לימודים יצאתי כבעל מקצוע.

בשנת 1960 התחתנתי עם לאונטינה (אריאלה) ז"ל ברומניה ובשנת 1961 נולדה בתי הבכורה. עבדתי ברומניה עד שנת 1964.

העלייה לישראל

בשנת 1964 עליתי לארץ ישראל במטוס מרומניה לאיטליה ומשם לישראל. עליתי עם אישתי ז"ל ובתי הבכורה, בנוסף עלו גם אימי ואחותי וכל משפחתה של אישתי ואמא שלה (כ – 10 אחים). כשהגעתי לארץ ישר לקחו אותם לכרמיאל, בדיוק בשנה שהיא הוקמה, אני ממקימי כרמיאל.

בגיל 30 התנדבתי לצבא, בזמן התנדבותי בצבא, לחמתי ביחידות קרביות במלחמות. השתתפתי במלחמת ששת הימים, יום כיפור, שלום הגליל.

כיום בגיל 83, אני חי בפנסיה, עם 3 בנות ו – 7 נכדים ומבסוט מהחיים. במבט לאחור אני חושב שהקמתה של מדינת ישראל היא נס אלוהים, אך השואה תלווה אותי לכל החיים, יום השואה בשבילי הוא יום קשה, זכרון עצוב על רצח יהדות אירופה בעיקר.

הערכים שהנחו אותי בחיי זה הזיקה לארץ, הרצון לעלות, ציוניות, נאמנות למדינה, אני יהודי ואזרח ישראלי ולכן אני אהיה נאמן תמיד. אני בתור אזרח ישראלי ויהודי אני נאמן למדינת ישראל בלי הרבה ויכוחים, ציוני.

חשוב לי לספר לדורות הבאים שאת המדינה הזאת צריך לכבד, לשרת, להתגייס, לתרום בכל תחום ותחום, כי עבדו קשה בכדי להגיע לאיפה שהגענו. אנחנו חיים במדינה משלנו דמוקרטית וליברלית.

הזוית האישית

קורל אזולאי, שוהם שלג: במהלך תיעוד סיפורו של מאוריציו, התרגשתי וגם הרגשתי עצבות, מצד אחד אני שמחה לשמוע אותו מספר לי ומשתף אותי במה שעבר עליו אך מצד שני זה עצוב לשמוע חוויות לא נעימות, בלתי אנושיות שעברו היהודים בתקופה זו.

למדתי שהחיים יכולים להיגמר ברגע, בגלל חוסר אנושיות של אנשים. שאדם שקשה לו בגלל שאין לו את הפלאפון הכי חדש או בגדי מותגים אז הוא עצוב וחושב שזה סוף העולם בשבילו, אך אנשים בשואה לא היה להם כלום והם שמחו במעט שיש להם, העיקר שישארו בחיים ולכן למדתי את הפרופורציות בחיים, שלא צריך להתבכיין ולהיות עצובים כי אין לי חפץ מסויים כי אם יש לי בית לישון בו ואת הצרכים שצריך בשביל לחיות זה מספיק.

סיפור תועד במסגרת יוזמה משותפת: חמ"ד ועד. יוזמה משותפת לתכנית הקשר הרב דורי עם מפמ"ר היסטוריה, משרד החינוך.

מילון

פרעות יאשי
פרעות יאשי (ברומנית: Pogromul de la Iaşi) הוא שמם של אירועי דמים שהתרחשו בעיר יאשי שברומניה, בימים האחרונים של יוני 1941 והיו מהפוגרומים האכזריים ביותר בהיסטוריה של יהודי מזרח אירופה. מבחינות רבות מהווה פוגרום זה את תחילתה של ההשמדה ההמונית של יהדות אירופה. הפוגרום התרחש מספר ימים לאחר תחילת מבצע ברברוסה, הפלישה הגרמנית לברית המועצות, כאשר כוחות רבים של הצבא הגרמני נערכו באזור יאשי קרוב לגבול הסובייטי. ביסוד האירוע עמדה פקודה מפורשת של מנהיג רומניה יון אנטונסקו, והאירוע תוכנן ובוצע על ידי השלטונות הפשיסטים הרומניים בשיתוף פעולה עם הגרמנים הנאצים. ויקיפדיה

גסטפו
משטרת המדינה החשאית

ציטוטים

”את המדינה הזאת צריך לכבד, לשרת, להתגייס, לתרום בכל תחום ותחום.“