מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור עליית משפחת קפלן לארץ מדרום אפריקה

דניאל ביום כיף עם סבא וסבתא
סבא וסבתא בטיול בארץ
עליית משפחתנו לארץ מלווה בסיפור מצמרר.

ביום ראשון ה- 19 בפברואר 1978, משפחת קפלן, סבא ג'ף, סבתא רוז, הבנים שלנו מרק, גדי וסטיבן (אבא של דניאל) עשו עלייה לארץ ישראל, בטיסת אל-על מלאה בעולים, מדרום אפריקה.

לאחר קבלת הפנים בשדה התעופה בן גוריון בה כולנו קיבלנו תעודת עולה, הסיעו אותנו למרכז קליטה "בן יהודה" בנתניה. כאשר הגענו בשעה 3 לפנות בוקר, להפתעתנו המשמחת, חיכו לנו אנשים בשער שקיבלו אותנו עם מאכלים טעימים וציידו את המקרר שלנו בכל טוב.

לא האמנתי לקבלת הפנים החמה מהאנשים המדהימים שבאמת נתנו לנו הרגשה שסופסוף הגענו הביתה. כל החששות לעקור את משפחתנו למדינה זרה בלי להכיר איש, התפוגגו ברגע.

מרק בן 8.5 וגדי בן 6.5 הלכו לבית ספר טשרניחובסקי בעיר וכבר אחרי שבוע נסעו לבדם הלוך חזור באוטובוס. סטיבן רק בן ה-3.5  הלך לגן הילדים במרכז הקליטה והשתלב מהר והכיר הרבה חברים. נשארנו שם חצי שנה ואז עברנו לעיר רעננה, בה אנו גרים כישראלים עד היום.

פיגוע כביש החוף

ביום שבת ה-11 במרץ הוזמנו לארוחת צהרים, בביתם של בני דודים המתגוררים ברמת השרון. בזמן שאכלנו, 13 מחבלים פלסטינאים מלבנון הגיעו בסירות לחופיה של ישראל, חמושים ברובי קלשניקוב, משגרי רימונים, פצצות תאורה וחומרי נפץ. הם הלכו ברגל כ-2 ק"מ עד שהגיעו לכביש בין עירוני ראשי והחלו לירות לכיוון הנוסעים התמימים ברכבים החולפים, עצרו מונית וירו בכל נוסעיה, והמשיכו בחטיפת אוטובוס של נהגי אגד ומשפחותיהם ביום טיול. בזמן הנסיעה, המחבלים ירו וזרקו מהאוטובוס רימונים על מכוניות חולפות ואף זרקו אדם מהרכב הנוסע. לאחר מכן המחבלים השלטו על אוטובוס נוסף שנסע מחיפה לתל אביב.

האוטובוס לבסוף נעצר במחסום משטרתי במחלף גלילות לא רחוק מאיתנו. קרב יריות התחיל בין המחבלים למשטרה, השוטרים ניפצו את חלונות האוטובוס וצעקו לנוסעים לקפוץ החוצה. מספר נוסעים בורחים, נורו ע"י המחבלים. בו זמנית פרצה לאוטובוס, יחידה ללוחמה בטרור של המשטרה וחיסלה 2 מהמחבלים. השיא של הקרב היה כשהאוטובוס התפוצץ ועלה בלהבות. בסוף נרצחו 38 אזרחים בהתקפה, מתוכם 13 ילדים. 71 אזרחים נוספים נפצעו.

בזמן הארוחה, בן דוד שלי, שהיה במשמר האזרחי, נקרא בהפתעה ונאמר לנו לא לעזוב את הבית שלהם בשום מקרה. מה שלא ידענו, שהוא נקרא להגן על האזרחים בזמן ההתקפה.

מספר שעות אח"כ, שמו את כל האזור בעוצר והכינו לחמישתנו מיטות ללילה. לאחר ללילה מורט עצבים, בבוקר דפקה על הדלת שכנה צעירה, ויחד עם בעלה הטרי, נכנסו עם צלחות מלאות בעוגות ומאכלים עבורנו. היא אמרה שהיא הכינה המון אוכל לאורחים שהיו אמורים לבוא אליהם, אך בשל העוצר הם לא יכלו לבוא. ומכיוון ששמעו הרבה אנשים מהבית, במקום לשמור את האוכל במקרר, העדיפו לחלוק עימנו.

זהו המעשה הטוב השני שעשו עבורנו זרים מוחלטים, מאז שעלינו לארץ. מאז ועד היום אנחנו תומכים ותורמים בארגונים לנזקקים ולחולים בקהילה.

בילינו הרבה סופי שבוע בקמפינג ברחבי הארץ, ולמדנו על ההיסטוריה והמקומות המדהימים של ישראל, ובהמשך נסענו הרבה סופי שבוע לבקר את בנינו בבסיסים שונים בארץ. אנחנו מאד גאים שבנינו הקימו משפחות משל עצמם והצליחו להשתלב בארץ כישראלים.

היום, מארק, גדי וסטיבן נשואים עם ילדים משלהם. הגענו לארץ 5 ועכשיו אנו 18 נפשות בארוחת ערב שישי.

עכשיו כאשר שנינו פרשנו מהעבודה, אנחנו מבלים את רוב זמננו בעזרה לקהילה ולמעוטי יכולת היכן ומתי שנוכל.

רוזלין וג'ף קפלן

הזוית האישית

דניאל קפלן: היה לי מאד מעניין לשמוע את הסיפור מסבא וסבתא שלי, ומאד שמח שסבא וסבתא שלי בריאים ושהם מפנקים אותי ואת שבעת הנכדים הנוספים שלהם 🙂

מילון

קלשניקוב
רובה קלשניקוב מתוצרת רוסיה"

ציטוטים

”"תוכל לעשות כל דבר שרק תרצה אם רק תאמין בעצמך". סבא שלי תמיד אומר לי את זה כשקצת קשה לי“