מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור ילדותו של ג'ורגן לוין

ג'ורגן ונכדתו בישראל שנת 2004
ג'ורגן בבית האבות אליעזר במעלות
מגיל צעיר סבל מגילויי אנטישמיות ומחוקי נירנברג. בשנת פרוץ המלחמה הצליח לברוח לצ'ילה בעזרת בני משפחה.

ג'ורגן מספר על הקהילה היהודית בברלין

ג'ורגן לווין נולד בתאריך 20 ביוני 1928 להורים אלפרד לווין ואילסה מייר בבית יולדות בגרמניה שקרוב לתאטרון שולמן המפורסם (שקיים עד היום).

ג'ורגן ומשפחתו גרו בברלין ושפת האם בבית הייתה גרמנית. לאביו היה עסק של ייצור סוליות לנעלים. לדבריו של ג'ורגן הייתה קהילה יהודית באזור בו הוא גר, אך הוא לא זוכר כלכך פרטים הוא רק יודע שהנאצים הרגו את רובם. באותה תקופה הממשלה בגרמניה הייתה דמוקרטית עד 1933 (עליית הנאצים לשלטון).

מסעו של ג'ורגן

כאשר ג'ורגן היה בן 10 עלו הנאצים לשלטון ומיד התחילה האנטישמיות.

9.11.1938 – ב"ליל הבדולח" גם עסקו של אביו נהרס בלילה הזה. אביו נלקח למחנה ריכוז שבזקסנהאוזן והוא נשאר רק עם אימו, לא היו לו אחים ואחיות. לאחר כחודשיים הצליח אביו לצאת מן המחנה בעזרת ויזה דרכון ואישורים לצאת לצ'ילה, היה לו שם אח – דודו של ג'ורגן, אז השגרירות הצ'יליאנית בגרמניה דאגו לאישור.

ג'ורגן ומשפחתו יצאו מגרמניה בראשון למרץ 1939 באנייה לכיוון צ'ילה. ג'ורגן מספר שמה שהוא זוכר מהנסיעה לצ'ילה זה שהם עשו עצירה (בזמן שהיה פסח) עם האנייה בבולטימור בשביל להעלות אספקה של ברזל ונחושת בשביל בנייה מחדש של דרום צ'ילה (בשנת 1939היתה רעידת אדמה חזקה שהרסה כ-15 אלף בתים) כשהיו שם הקהילה בבולטימור נתנו להם מצות והם עשו את הסדר באנייה.

בתאריך 7.4.1939 הגיעו לעיר הבירה של צ'ילה – סנטיאגו, המקום שג'ורגן מכנה "גן עדן". ג'ורגן היה בן 11 אז, הם התאקלמו. הוא הלך לבית הספר הציבורי לה סטריה שעדיין קיים (הוא עדיין זוכר אפילו את הכתובת) שם למד ספרדית והוא מספר שהיה ממש טוב במתמטיקה, בחישוב מהיר. אימו הייתה בבית ואביו עבד בעסק. הוא מספר שבגיל 17 הוא עבד בעסק של אריזת חבילות, הוא היה זה שנמצא מאחורי הדלפק והיה אחראי על העברת חבילות. בזמן המלחמה ג'ורגן עבד על התאקלמותו במדינה החדשה ורק שמע על מהלך המלחמה. בהמשך הכיר את נורה (שבעלייתם לארץ עיברתה את שמה לאורה) בטיול שעשה בהרי צ'ילה.

בשנת 2004 עלה הוא ואישתו לארץ בעקבות בתו. הקושי הכי גדול בעלייתו לארץ היה השפה. עד היום הוא לא מדבר עברית, הוא יודע מילים. כיום הוא נמצא בבית אבות בשם אליעזר שנמצא במעלות. בתו עלתה כי גדלה על ערכים של יהדות וזה הביא אותה לכך שתמיד רצתה לעלות לארץ ואחד הגורמים העיקריים לכך שבאמת עלתה היה בעלה אותו פגשה בטיול שלו של אחרי צבא.

התמונה הבאה נלקחה מדלת חדרו של ג'ורגן בבית האבות אליעזר שבמעלות. לכל אחד מהדיירים בבית האבות יש דגל של הארץ משם בא וג'ורגן ביקש שישימו לו את דגל צ'ילה.

סיפור תועד במסגרת יוזמה משותפת: חמ"ד ועד. יוזמה משותפת לתכנית הקשר הרב דורי עם מפמ"ר היסטוריה, משרד החינוך.

במהלך המפגש עם ג'ורגן

הזוית האישית

שוהם מאור: בעבודה על סיפור עדות שמחתי לגלות כמה היסטוריה גדולה ומפרכת עברו השורשים שלנו והדרך עד הלום הייתה גדולה ומפרכת.

אפרת סולומון: אני למדתי מהעבודה שאסור לוותר – בהתחלה לא היה לי הרבה רצון וכוח לעשות את העבודה כי הייתי בעומס של הרבה עבודות אחרות ומבחנים אבל אחר כך כשנכנסתי אל הסיפור התעניינתי וזה גרם לי לא לוותר. אני מקווה להיות חזקה כמו ג'ורגן ולהמשיך להילחם על דברים שאני אמינה בהם בלי לוותר

נתי בן אודיז: למדתי להכיר טוב יותר את סבא שלי ולחזק עמו את הקשר

מה שלקחתי לחיים זה הרצון להמשיך להלחם, לחיות, לעשות ולא לוותר גם עם הקשיים או גם אם סביב יש אנשים שרוצים לרעתי או רוצים להכשיל אותי.

 

מילון

tierra santa
הארץ הקדושה

ציטוטים

”לצאת מארץ מקוללת ששונאים אותי בה להגיע לארץ שאני מקובל כמי שאני זה נס “