מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתא רבקה עלתה בגיל שנתיים לישראל

טורקיה על המפה
הבולים
אני, עצמי ואנוכי

מה היה פה קודם…

נולדתי בשנת 1942 בטורקיה למשפחה בת שלוש נפשות. משפחתי עלתה מיוון לטורקיה ומטורקיה לישראל בשנת 1944, כשאני בת שנתיים, כך שסיפור ילדותי הוא מארץ ישראל.

חוויות ילדות

בתקופת ילדותי בשכונה, אהבתי לשחק עם חברים וחברות אהבתי לקרוא ספרים ולצייר אהבתי ללכת עם סבתא למכולת השכונתית. היינו משחקים במשחקי חצר: קלאס – היינו מכינים את המשחק מאבן וגיר, חמש אבנים – היינו לוקחים אבנים ומשייפים אותם על הרצפה שיהיו מרובעים. היינו משחקים ב"דוקים", היינו משחקות בגומי ברגליים והיינו משחקים גם סבתא סורגת (גומי בידיים). היינו משחקים גם במשחקי כדור למשל: ארבע תחנות, מחניים וכמובן שהיינו משחקים במשחקי קלפים. כתחביב, מאד אהבתי לאסוף בולים מכל העולם. אספתי גם מפיות ואהבתי לאסוף מדבקות "פרסים" מאד מיוחדות.

בחופשות אהבתי לנסוע לבני הדודים שלי בהרצליה ולבלות איתם. בבת מצווה שלי לא היה אירוע, אבל קנו לי שרשרת מזהב אמיתי עם לב שניפתח. האירוע העצוב היה שהשרשרת עם הלב אבדה לי והייתי מאד עצובה.

חכיתי תמיד לערב שבת, לקידוש. אבי היה עושה את הקידוש ואני מתגעגעת למאכלים של סבתא. אני זוכרת שלקראת החגים היו קונים לי בגדים חדשים. בבית היינו חוגגים עם מאכלים מיוחדים לכל חג וכמובן שהיינו הולכים לבית הכנסת. בחג פורים אהבתי להתחפש בכל שנה!

אני זוכרת שסבא וסבתא מאד אהבו אותי ופינקו אותי וסבא תמיד אמר לסבתא, שהנכדה הזאת היא הדובדבן שבקצפת. גדלתי בצלה של סבתא ויקטוריה וכל מה שיש בי חינוך טוב, אהבה, שמחת חיים – כל מי שאני זה מסבתא!

הזוית האישית

עפרי: משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי ומביאה את סיפורה של סבתי רבקה, שנולדה בטורקיה  ובגיל שנתיים עלתה לישראל.

מילון

קָפֶה טוּרְקִי
קפה שעושים על ידי בישול קפה טחון ולא מעובד על האש, עד לרתיחה

ציטוטים

”מעט אנשים יודעים להיות זקנים“