מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור חיי – רותי יגיל

יאיר ורותי עם מאיה, הנכדה המתעדת
רותי ויאיר כשהכירו בגיל 15
יאיר, אני והמשפחה שבנינו יחד

שמי רותי יגיל, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי, זהו סיפורי: ההורים שלי גרו בקיבוץ אפיקים, קרוב לטבריה, וכשהייתי בת שנתיים עברנו לגדרה. בבית הספר היסודי

כשלמדתי בבית הספר היסודי לא היו אז טלפונים והיינו מתאמות מראש, החברות, מתי להיפגש. הייתה לנו גם שריקה לפי מנגינה מסוימת וככה היינו קוראות אחת לשניה (לפי המנגינה של השיר: "שיבולת בשדה"). היינו משחקים ב"שבע אבנים", ב"קלאס" וגם קופצים בחבל. הייתי בתנועת הנוער "מכבי צעיר", יצאנו לטיולים ולמחנות ויאיר, בעלי דהיום, שלא היה חבר בתנועה, הצטרף לכל הטיולים.

אחר הצהריים היינו עושים שיעורי בית, נפגשים עם חברים ומפטפטים. בימי שישי היינו נוסעים באוטובוס למשפחה, איתם שיחקנו הרבה במונופול על השטיח ועזבנו רק במוצ"ש. בחופש הגדול היינו נוסעים לשבוע. לא היו לנו קייטנות כשהיינו ילדים, אבל כשהייתי יותר גדולה הדרכתי בקייטנה.

לימודי מקצוע, השירות הצבאי ועיסוק

לימים למדתי במכללה למקצועות האופנה וכאשר סיימתי הייתי מורה לעיצוב אופנה.

בצבא הייתי מורה חיילת רק שנה, כי אחרי שנה התחתנתי עם יאיר. אחרי השירות הצבאי התחלתי ללמד. שנה עשיתי סטאז' ויאיר סיים את הלימודים בטכניון ואז עברנו לבאר שבע ואני התחלתי ללמד. בשמונה השנים האחרונות לימדתי בתל שבע – יישוב בדואי, התלמידות היו מאוד נחמדות.

נישואין ומשפחה

הדבר הכי טוב שקרה לי זה שהכרתי את יאיר. התחתנתי עם יאיר לפני 58 שנים ונולדו לנו שלוש בנות: פזית, יעל וענת. כל השנים חיינו בדרום: בהתחלה בבאר שבע ואחר כך בעומר, שם אנחנו גרים עד היום. יש לנו 8שמונהנכדים ומאיה, איתה אני משתתפת בתכנית, היא אחת מהם. אנחנו מאוד אוהבים אותם. הנכדים הם האוצר הגדול ביותר שלנו.

בתקופת הפרישה

מאז שאני בפנסיה אני עוסקת באומנויות שונות – בעיקר בפסיפס.

מימין: כבשה מקושטת בפנינים, משמאל: ינשוף מקושט בפנינים, מתנה שעשיתי ליאיר כי ינשוף הוא סמל החוכמה

תקופת הקורונה – פעילות במצגת שיתופית במפגש פנים אל פנים

 

פסח

במשפחתנו נוהגים להזמין חברים ומכרים, גם מדתות אחרות. המאכלים שנוהגים לבשל בערב זה גפילטע פיש, מרק עוף עם קניידלך, מנות עיקריות בשריות וצמחוניות, ולפתן פירות. אנו נוהגים לערוך אותו בביתנו ומזמינים משפחה וחברים. הארוחה הזאת שונה כי יש מאכלים שאוכלים רק בליל הסדר, כמו מצות, קניידלך, חזרת וגפילטע פיש.

מתוך פעילות בתכנית 

מימין: רותי עם סבא שלה, במרכז: רותי עם אחותה, משמאל: רותי בגינת הוריה בגיל 15

הזוית האישית

רותי: היה כיף לעבוד איתך ואני מאחלת לך בהצלחה בבית הספר החדש, בחטיבת הביניים, ושיהיו לך שם חברות טובות.

מאיה: אני ממש שמחה שהשתתפת איתי בתכנית, למדתי עליך הרבה דברים חדשים.

מילון

גפילטע פיש
מיידיש: דג ממולא, מאכל מסורתי מהמטבח היהודי המזרח-אירופאי, העשוי קציצת דג טחון, לרוב קרפיון. נהוג לאכול מנה זו בשבת ובימים טובים, בעיקר ראש השנה ופסח, אולם יש האוכלים אותו גם בימי החול. טעמו לעיתים מתקתק (לפי מנהג יהודי אוקראינה, רוסיה, בלארוס ופולין) או פיקנטי, בתיבול מלח ופלפל (לפי מנהג יהודי גרמניה, הונגריה, רומניה וליטא). (ויקיפדיה)

ציטוטים

”אני רוצה להגיד לנכדים שלי שימשכו להיות חברים טובים “