מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור חייו של סבי היקר חיים סלטו

סבא חיים ומיתר ישי בביקור בבית התפוצות.
החבר'ה נוסעים לים... הפעם לא באוטובוס
ארץ ישראל בעיניה של נכדתו של חיים

הולדת סבי

סבי נולד ב- 15.10.1953 ובתאריך העברי: ו' בחשון תשי"ד.

סבי נולד בישראל בראשון לציון בבית החולים אסף הרופא.

שם המשפחה של סבי הוא סלטו, והוא מספר שהוא לא יודע את מקור השם. הוא נקרא על שם של אח של סבתא רבא שלי. שם החיבה של סבא שלי בילדותו היה: "חימיקו". לסבי יש תשעה אחים ואחיות כולל סבי. סבי הוא הצעיר ביותר בין כל האחים. סבי מספר שאימו אסתר סלטו ז"ל  ואביו, אברהם סלטו ז"ל. התחתנו בגיל 20 והביאו לעולם 9 ילדים שבעה מהם נולדו בתורכיה ושניים נולדו בארץ. סבי נולד בארץ. בשנת 1949 הם עלו לארץ ישראל באנייה. כשהגיעו ארצה הגיעו לעתלית שבצפון, שם ישנו באוהלים ואז הגיעו לקיבוץ רביבים שהייתה מעיין מעברה, בקיבוץ רביבים הם התחילו להשתלט על הרבה חדרים עבור ילדיהם שחלקם כבר היה נשוי. משם הם עברו לביתם בשיכון המזרח שבראשון לציון ברחוב החרוב עם 7 מילדיהם. שם נולד סבי בשנת 1953.

סבא בילדותו

סבא מספר לי שבתקופה שהוא נולד לא היו טלוויזיות בבית רק לבודדים היה. בשכונה שלו היה בית קפה בחצר של בית והיה שם טלוויזיה בצבעים שחור לבן בלבד שכול יום שישי  היו רואים סרט ערבי מאחורי הגדר. הם לא יכלו להיכנס. בילדותו היו נפגשים כל החבר'ה בשעה 16:00 בדיוק, הם היו משחקים יחדיו בטירו, מחניים, 7 אבנים, גולות, כדורגל, מחבואים , חמש מקולות, ג'וגואים, וגם לחלק מהחברים היו אופניים. לא היו טלפונים ולא פלאפונים ניידים בכדי לקבוע זמנים להיפגש. היו נפגשים במגרש ליד הבית של סבא  כולם היו מגיעים לשם. סבי היה ילד מאוד שובב ומלא חן.

טקס בר מצווה של סבי

סבי עבר טקס בר מצווה הכולל: עלייה לתורה בבית כנסת, החגיגה שנעשתה לכבוד הבר בצווה התקיימה בחצר ביתו,סבי זוכר שהייתה דרשה שלו והייתה חפלה עד אור הבוקר, כל המשפחה והדודים שלו הגיעו.  ובנוסף שבת חתן בבית הכנסת.

סבא כנער

סבי היה בתנועת הנוער: "העובד והלומד". שהיו מתקיימים כמעט כל ערב, כי זה היה מקום פתוח לילדים, סבי מספר שבמפגשים  הם היו עושים: עבודות יצירה מעץ ומשחקי כדור. והם היו יוצאים למחנאות בשטח באורך של יום שלם.

בשנת 1967 כשסבא היה בגיל 14 התחיל להיות מתוח במדינה. מדינות ערב רצו לכבוש את ארץ ישראל. היה מתח נוראי בקשו שייחפרו תעלות בעומק  של 2 מטר לפחות לצורך התגוננות מפני מלחמה. סבא חפר במרץ עם סבא רבה כי שלושת האחים של סבא  קבלו צו 8 ולא היו בבית. כל השכנים של סבא  גם הם חפרו תעלות. ואז פרצה מלחמת ששת הימים היה מאוד מתוח סבא דאג מאוד לאחים שלו לא הייתה תקשורת וגם לא ידעו איפה הם נמצאים. רק לאחר כמה ימים נודע לסבא שאח שלו נפצע. לאחר יום נודע שגם האח נוסף ניפצע  המזל שהם נפצעו יחסית קל. סבא  זוכר שרק לאחר כשבועיים  הם חזרו הביתה והיה נורא שמח. התעלות שחפרו נשארו הרבה זמן לאחר המלחמה זה נתן לסבא עוד  משחק הם היו לקחים את כובעי הפלדה  סבא לקח את הכובע של אח שלו  והשכן לקח את הכובע של אבא שלו והיו  זורקים אחד על  השני אבני חול  מהתעלה כשהכובע על ראשיהם כמו חיילים.

בגיל מאוחר יותר היו לסבא  כבר חברים קבועים היו להם פעילויות אחרות כמו למשל היו הולכים לבית הנוער או לנוער העובד היו שם חוגים שונים כמו יצירה, נגרות, שחמט, וגם יוצאים לסרט פעם בשבוע זה לכשעצמו הייתה חוויה. סבא מספר שהיה צורך לנוסע באוטובוס שהיה עובר כמה פעמים ביום בשעות קבועות ובשבת רק בצאת השבת עד 11 בלילה ורק במוצאי שבת הרשו להם לצאת לסרט והם יכלו להיכנס לסרט רק להצגה ראשונה כדי שיוכלו לחוזר לאוטובוס. כי הצגה שינה הייתה מסתיימת לאחר השעה 11 בלילה ולא היה להם תחבורה אחרת להגיע הביתה. למשל בשבתות כשרצו לנסוע לים לא היה להם רכבים. היו הסעות לים עם משאית שיש ארגז מאוחר ועולים עם סולם והיה הרבה צפיפות כולם עם כולם דבוקים אחד לשני עם חול. היה כביש צר ומשובש לים והיו המון קפיצות במשאית. זה היה מאוד מסוכן.

סבא בבית הספר

סבא מספר לי שבזמנו בתי הספר היו מכתה א', ועד ח', ולאחר מכן תיכון. בבית הספר היה להם שעור חקלאות והיו מגדלים שם עגבניות, צנוניות, כרובית, בצל, חסה, וגם עצי פרי הדר סבא אומר שהם מאוד אהבו את הגינה ובגלל שהם גרו קרוב הוא והחברים שלו שמרנו על הגינה הם היו מסתובבים גם לאחר הפעילות של הבית ספר גם בשבתות לפעמים בכדיי שילדים אחרים לא יקטפו את הפרות והירקות שגידלו בגינה ומידי פעם  הם היו קוטפים קצת ואוכלים להנאתם . כשסבא שלי סיים את כיתה ח' כל אחד עבר  לפי יכולת הכלכלית של ההורים לתיכונים שונים בעיר.

סבא בשירותו הצבאי

סבי שירת בחטיבה 7 בתור שריונר. סבי שירת בין השנים 1971 עד 1974. הזיכרונות שזכורים לו משירותו הצבאי הוא: מלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן.

כשסבא הגיע לגיל 18 הוא התגייס לצבא שזה היה בשנת 1971 והוא שירת בחי"ל השריון במשך כשנתיים הוא שירת בבאר שבע ודרומה לו עד לסיני.

סבא מספר שהוא היה במלחמת יום הכיפורים ולקראת מלחמת יום הכיפורים כעשרה ימים לפני המלחמה, כל הגדוד עבר לרמת הגולן ואז פרצה המלחמה, מלחמת יום הכיפורים, זה קרה באוקטובר 1973 זאת הייתה מלחמה קשה הסורים כבשו כמעט את כל רמת הגולן סבא אומר שהיו לנו הרבה חללים בניהם גם חברים שלו מהפלוגה סבא היה בנגמ"ש  וחילץ טנקים שנפגעו. היה צורך לתקן את הטנקים ולהחזירם לפעילות וכל זה תחת אש של מטוסים וטנקים עליהם. לאחר כמה ימים גם הנגמ"ש שלהם ניפגע וכל הצוות של סבא שלי פוזר למחלקות אחרות וסבא הוצב לצוות רפואי לנגמ"ש חילוץ רפואי והם היו עוברים בין כל כלי שנפגע והיו מטפלים בפצועים ומעברים אתם לבית חולים שדה. סבא מספר לי שלמרות השנים הרבות שעברו מאז המלחמה תמיד עולים לו זיכרונות מאותה התקופה.

סבא בילדותו מנגן בגיטרה

הזוית האישית

מילון

הנוער העובד
תנועת נוער שהוקמה ב-17 באוקטובר 1924, י"ט בתשרי תרפ"ה, בארץ ישראל על ידי בני נוער עובדים שהתאגדו במטרה להגן על עבודתם ועל זכויותיהם.

חטיבה 7
החטיבה הוקמה ב-16 במאי 1948, מיד לאחר הכרזת המדינה והשתתפה בכל מלחמות ישראל.

ציטוטים

”החיים בשחור לבן גם היו מעניינים.“