מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור חייה של סבתי דליה פרידמן

סבתא דליה, סבא יהושע והנכדים יובל
סבתא דליה בילדות
הבית היחיד עם טלפון בשכונה

שמי יובל עבודגה. השנה אני משתתף בתכנית "הקשר הרב דורי" ובחרתי לתעד את סיפור חייה של סבתי דליה פרידמן, אמה של אמי אפרת.

סבתא דליה נולדה בתאריך 25.1.1955 בישראל בעיר נס ציונה. הוריה, צבי וז'נט, נולדו בבגדד שבעיראק ועלו לארץ בשנת 1951. הם התיישבו במעברה בפרדס חנה ולאחר תקופה קצרה עברו לנס ציונה. נולדו להם שלושה ילדים: דליה (סבתי), שאול ואורית. אביה של סבתא עבד כאחראי חדר מיון בבית החולים קפלן ובשל תפקידו קיבל טלפון מהעבודה והם היו בין המשפחות היחידות שהיה בזמנו בביתם טלפון. באותה תקופה היו טלפונים רק לעובדים חיוניים. אמה עבדה בבית אריזה ולכן היו בביתם תפוזים בשפע.

סבתי למדה בבית הספר ממלכתי ב' בשכונה עד כיתה ג', אז עברה משפחתה דירה למרכז העיר והיא המשיכה לימודיה בבית הספר הממלכתי א'.  בתקופת לימודיה לא היו חטיבות ביניים ולאחר בית הספר היסודי המשיכה ללמוד בתיכון. בבית הספר היה חדר אוכל וסבתי נהגה לאכול שם את ארוחת הצהריים שהוגשה בתום יום הלימודים. ארוחה בחדר האוכל של בית הספר הייתה בתשלום, ולכן רק תלמידים שיכלו להרשות לעצמם אכלו שם. כל יום בבית הספר החל במעין מסדר התעמלות בוקר בהנחיית המורה לחינוך גופני. לאחר מכן כל התלמידים נכנסו לכיתות להמשך הלמידה.

בית ההורים היה ברחוב רוטשילד. רוב שעות הפנאי סבתי דליה נהגה להיפגש עם ברחוב עם חברותיה ולשחק משחקים שהיו נפוצים באותה תקופה: קפיצה בחבל, קלאס, חמש אבנים, גולות בכל הצבעים והמשחק האהוב ביותר – מחבואים.

סבתא הייתה בתנועת הנוער העובד והלומד ואהבה מאד את המפגשים והפעולות בקן. היא זוכרת עד היום את המדריך שגיבש את הקבוצה והעביר פעילויות מעניינות ומהנות. בסיום התיכון סבתי נרשמה לבית ספר ללימוד מקצועות משרדיים. שם למדה פקידות במשך כשנתיים. היא למדה הקלדה במכונת כתיבה (לא היו מחשבים אז) וניירת משרדית. סבתי לא התגייסה לצבא. (היא מצטערת על כך).

הווי משפחתי ומנהגים

הוריה של סבתי לא היו דתיים, אך היו שומרי מסורת. הם הקפידו כל ערב שבת לערוך קידוש וארוחת שבת חגיגית עם המשפחה. בשבת היו הולכים לבית סבתא, שם הייתה חצר ענקית בה צמחו עצי פרי רבים: תפוזים, משמשים, לימונים, שזיפים ושסק. סבתי אהבה במיוחד את עץ התותים השחורים הגדול. היא זוכרת שהייתה קוטפת תותים ואוכלת עד אשר הבטן כאבה לה.

את כל החגים חגגה סבתי עם משפחתה אצל דודתה מצד אביה בפתח תקווה. שולחן החג היה ערוך בצורת ח וסביבו ישבו כשלושים בני משפחה, מבוגרים וילדים. סבתי אהבה להיפגש עם כל ילדי המשפחה והחגים עברו בהנאה רבה.

הוריה של סבתי התגרשו ואביה התחתן בשנית .לצערי, אמה נפטרה בשנת 2005 ואילו אביה נפטר השנה.

היכרות, אהבה ונישואים

כאשר סבתי הייתה בת תשע עשרה היא פגשה את מי שהפך לבעלה, יהושע (שוקה) פרידמן. הם התאהבו והפכו לזוג. בשנת 1975 סבתא דליה וסבא יהושע נישאו. סבתי הייתה בת עשרים.

לסבתא דליה ולסבא יהושע נולדו שלוש בנות: רויטל, אפרת (אימא שלי) ורונית, ויש להם תשעה נכדים. לרויטל בתה הבכורה נולדו שלושה ילדים והיא מתגוררת במושב בית שקמה. לאפרת נולדו ארבעה ילדים והיא מתגוררת בכפר סבא. רונית, הבת הצעירה, מתגוררת מזה ארבע עשרה שנה עם משפחתה בלוס אנג'לס. נולדו לה שני בנים.

ציטוט: "נפלא להקים בית בארץ ישראל. אין לנו ארץ אחרת"

הזוית האישית

סבתא דליה: נהניתי לספר לנכדי יובל על העבר שלי ועל משפחתי. הוא שאל שאלות רבות על חוויות מילדותי ותקופת נעוריי וההתעניינות שלו היתה מאד מלהיבה ומרגשת עבורי.

יובל: שמחתי להכין את הסיפור עם סבתי דליה. למדתי על ילדותה ועל משפחתה והתרגשתי מאד לשמוע את הסיפורים וכל מה שבני משפחתה חוו בעבר.

מילון

הנוער העובד והלומד
תנועת נוער ארץ ישראלית שמושתת על ערכי הציונות העובדת. יסודותיה בתנועת הנוער העובד, שהוקמה ב-17 באוקטובר 1924 בארץ ישראל על ידי בני נוער עובדים שהתאגדו על מנת להגן על עבודתם וזכויותיהם. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”אביה של סבתא עבד בחדר מיון ובשל תפקידו קיבל טלפון מהעבודה, הם היו בין המשפחות היחידות שהיה בביתם טלפון“