מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור חייה של סבתא ציפי בשנים הראשונות לקום המדינה

הצטלמנו בגינה שבבית הספר
רואים בתמונה את סבתא שלי מחופשת
ילדותה של סבתא ציפי

נולדתי בשנת 1953 באל מג'דל שבאשקלון. בת בכורה למשפחה. בבית החולים קפלן שברחובות (מכיון שלא היה בית חולים באשקלון). הבית שהתגוררתי היה בית ערבי נטוש (לא כולם חיו כך) תנאי המחייה היו קשים: לא היה גז ובישלו את האוכל על פתילייה, השירותים היו מחוץ לבית, את האוכל קיררנו בעזרת גושי קרח (עגלון עבר עם סוס ברחוב ומכר גושי קרח). הארנו את הבית בעזרת עששית, לא היה תנור אפייה ונעזרנו באופה. לא הייתה מכונת כביסה ובעזרת פרימוס ועליו גיגית מים כיבסו את הכביסה ותלו על חבלי כביסה, לא היו לי צעצועים (בובה אחת בלבד).

.

בגיל 3 בערך, התנאים הכלכליים בארץ היו קשים מאוד והייתה תקופת צנע בארץ, חילקו לתושבים תלושים לאוכל. באותה תקופה כשאני בת 3, פרצה מלחמת סיני/קדש שהייתה ליד אשקלון ואת אבי גייסו לצבא, לפלוגת גבעתי. כשאני בת 4 הורי החליטו לעבור לאפרידר שבאשקלון (שם אמי גרה עד היום) לבית דו משפחתי עם 3 חדרים קטנים וגינה. הגינה הייתה רבת עצי פרי: לימון, תפוז, קלמנטינה, חבוש, גויאבה, ורימון. בגינה הייתה ערוגת פרחים וערוגת ירקות שבה גידלתי צנוניות, גזר ובצל ירוק.

אבי היה נגר ואת כל הרהיטים שבבית הכין בעצמו, אפילו את הנדנדה בין העצים אבי בנה. אמי הייתה עקרת בית שדאגה לניקיון הבית והכנת האוכל.

באפרידר של פעם היו מעט תושבים ובלילה שמענו את יללת התנים, מאוד פחדתי לישון בלילות. כשגדלתי והייתי בת 8,  נולד אחי שוקי ילד חמוד ויפה לתפארת מדינת ישראל. את מוצרי המזון קנינו בחנות מכולת: חצי לחם שחור, ואת כל שאר המוצרים קנינו במשקל.

כשהייתי בת 9 הצטרפתי לתנועת הנוער הצופים. יצאתי למחנות, טיולים, קומזיצים וחיי החברה היו פעילים סביב הצופים. שיחקנו משחקי רחוב כגון: מחניים, תופסת, מחבואים, גומי, חמש אבנים, דוקים וקלפים. ובימי שישי היינו נפגשים כל ילדי הכיתה בגן השעשועים, הקשר נשמר עד היום עם חברות ילדות. היינו מאוד מגובשים. הים היה מאוד קרוב לביתנו ושעות רבות בילינו בו. לא ידענו מהם מפגעי השמש והיינו חשופים ללא קרם הגנה מפני השמש.

בבית הספר היו לנו שיעורי חקלאות וקנינו את הירקות והפרחים שגידלנו. בשיעורי המלאכה רקמנו חולצות וסינרים לשימוש פרטי שלנו. חג השבועות בבית הספר היה מיוחד. השרת של בית הספר רתם את החמור שלו לעגלה, העמסנו על העגלה את כל הביכורים ותרמנו למשפחות נצרכות. בסיום כיתה ח' ואני בת 13 פרצה מלחמת ששת הימים. אני זוכרת מטוסי קרב שטסו בגובה נמוך מעל הבית שלנו לכיוון סיני ואת השמחה שבסיום המלחמה. חג העצמאות היה שמח במיוחד רקדנו ברחובות ויצאנו לראות מצעדים. ובפסח התכנסנו כל הדודים וחגגנו יחד. בפורים הכנו לבד תחפושות: מלכת אסתר, תימניה, חתולה, יפנית, שודד ים וביטניקית. את התחפושת של התימנייה השאלתי מהשכנים שהיו בילדותיי.

אני בתחפושת בחג פורים

בגיל 16, אמי הייתה אחת מ"הדודות" של הועד למען החייל היא סרגה לחיילים כובעי גרב וכך הכרתי חבר חייל שהפך לבעלי. התחתנו כשאני בת 20, לפני מלחמת יום הכיפורים והתחלתי ללמוד במקביל בסמינר. בהמשך נולדו לי 4 בנים: מיקי, יובל, רן, יואב, ויובל הוא אבא של אלון (נכדי הבכור). ואני גאה בהם מאוד.

מפעל "אחוה" מפעל החיים של סבא שלי

עכשיו אנחנו חוזרים אחורה לשנת 1929 שבה נוסדה השותפות שנקראת "אחוה". ארבע משפחות שכל אחת הגיעה מהגולה, התאחדו והקימו את המפעל. נראה שזה היה קיבוץ הגלויות הראשון בארץ המיסדים הגיעו מתורכיה, יוון, רוסיה ופולין כל אחד מהם ייצר חלוה בארץ מוצאו. כמו לפני 90 שנה גם כיום המפעל מעסיק עובדים ומנהלים מכל גווני הקשת: ישראלים, ערבים, פלשתינאים ועולים מחבר העמים מאתיופיה והשומרונים.כך שקיבוץ הגלויות נמשך והוא בהחלט משמש מודל לדו קיום בינינו לבין הפלשתינאים.

המפעל הוא מפעל חיים של סבא שלי גאוה לכל המשפחה ולמי שמבקר בו.

הזוית האישית

הייתה לנו חוויה מדהימה ולמדנו הרבה אחד על השני.

מילון

אל מג'דל
אל־מג'דל (ערבית: المجدل) הייתה עיר ערבית ליד חורבות אשקלון העתיקה. בשנת 1596 היה מג'דל היישוב השישי בגודלו בארץ ישראל וגרו בו 2,795 תושבים[4]. מג'דל נודעה בזכות תעשיית האריגה שלה. בתקופת המנדט הייתה מג'דל חלק מנפת עזה... כיום מג'דל היא שכונת מגדל באשקלון ובה שוכן המרכז המסחרי העיקרי בעיר. כמו כן נמצא בה מוזיאון במבנה הח'אן והשוק העירוני. ויקיפדיה

פרימוס
מתקן בישול וחימום הפועל על דלק

אחוה
אחוה הוא מותג של חברת אחדות בע"מ, שהיא חברה תעשייתית ישראלית בתחום המזון. החברה מייצרת מגוון מוצרים ובהם חלווה, טחינה ומוצרי מאפה, כולם במותג "אחוה"... החברה מעסיקה כ-250 עובדים מחתך רחב באוכלוסייה ובהם עולים חדשים מאתיופיה, רוסיה, שומרונים, ערבים וחרדים. פעילות המפעל מתחלקת בין ייצור מקומי וייצוא למגוון רחב של מקומות בעולם. המפעל פועל בתחום הבריאות ומתחזק קווי ייצור למוצרים אורגנים. ויקיפדיה

ציטוטים

”"לתפארת מדינת ישראל"“