מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העלייה של סוזן מרציאנו מפי סבתא רבתא

סבתא רבתא סוזן וסבתא יוכי עם שחר ואורי
סבתא רבתא סוזן סולטנה מרציאנו
סבתא יוכי מספרת את ספורה של סבתא סוזן

תיעוד סיפור עלייתה של סוזן מרציאנו

יצאנו מהעיר פס שבמרוקו ב- 18.08.1955, היו לי שני ילדים: רמי בן 4.5 ויוכי בת 6 חודשים.

בשעה 12:00 בלילה יצאנו בחיפזון ונסענו ברכבת שהובילה בהמות, לעיר קזבלנקה. בקזבלנקה נלקחנו למחנה שבו היו נוסעים נוספים. קיבלנו חדר שבו גרו כ- 9 משפחות. החדר היה מלא פשפשים ובמקום מיטות קיבלנו אלונקות.

בשל התנאים הקשים, כל בוקר יצאתי איתך מכוסה בשמיכה, מכיוון שפחדתי מהתנאים הקשים שהיו שם. היינו שם כ- 8 ימים, אח"כ נסענו לנמל, משם הפלגנו באנייה למרסי שבצרפת. באנייה מיקמו אותנו במרתפים, מיטה מעל מיטה, בצפיפות רבה. השייט היה קשה, הוא נמשך כשבוע.

במרסיי היינו במחנה מעבר לעולים (קונדרנס) ובו היו עולים מארצות שונות. שהינו שם כחודשיים. בהתחלה קיבלנו אוהל, כשהגיע החורף ואיתו הגשם, נשטף האוהל והכל נהרס. סבא רבא נפצע במהלך ניסיון לשקם את האוהל וכתוצאה מכך, נלקח לבי"ח ושכב שם כשבוע ימים עם חום מאוד גבוה.

את חגי תשרי חגגנו במחנה. החיים במחנה היו קשים ביותר. כל פעולה בסיסית, כמו מקלחת, כביסה, רכישת מזון וכו'.. הייתה מלווה בסבל רב.

כעבור חודשיים, בערב סוכות, הודיעו לנו שאנו עולים לארץ ישראל. הפלגנו באנייה בשם "אייגון", שנחשבה לאנייה נוחה יחסית. הפלגנו במשך כשבוע. ההפלגה הייתה לי קשה ביותר כיוון שחליתי במחלת ים והיה עליי לטפל בך ובאחיך. כמובן שנעזרתי בבני משפחה.

לנמל חיפה הגענו ביום שבת, אך בשל השבת נשארנו באנייה עד יום ראשון. בתצפית מהאנייה, העולים ראו אנשים עוברים ושבים המחללים שבת, מעשנים וכו' וזה היה מאוד מוזר, נותרנו בהלם… ביום ראשון ירדנו מהאנייה בנמל חיפה, כל העולים רוססו בחומר שנקרא D.D.T שזהו חומר הדברה רעיל ומסוכן. גם הילדים רוססו וקיבלו זריקת חיסון, שגרמה להם לחום גבוה מאוד.

עלינו על משאית ישנה, שנסעה באיטיות רבה וגם התשתיות היו גרועות והגענו לאופקים שבנגב, ביום חם מאוד, לצריף שהיה באמצע בנייה. לא היו מים, לא היה אוכל וכל דבר אחר… למזלנו, הייתה אישה שהגיעה כמה חודשים לפנינו שלקחה אותנו אליה והכינה לנו כוס תה וכריך. בצריף לא היו שירותים, הם היו מחוץ לבית ומרוחקים.

לא היה מה לאכול. מאוחר יותר, אנשי המושבים שבסביבה הגיעו אלינו עם מרכולתם ומכרו לנו ירקות ומיני מאכל שונים.

את כל זה קיבלנו באהבה ובשמחה, רצינו לעלות ולהתיישב בארץ ישראל.

הזוית האישית

התכנית מאוד מבורכת וחשובה מאוד, התכנית מחזקת את הקשר בין הדורות ומעוררת סיפורים מהעבר על פרטים שלא ידענו. ממליצה לכולם להשתתף בתכנית זו.

מילון

ריססו אותנו בחומר d.d.t
חומר שרוסס על רוב העולים שהגיעו ממרוקו מחשש להעברת מחלות

ציטוטים

”"עם כל הקושי שהיה קיבלנו הכל באהבה ובשמחה, רצינו לעלות ולהתיישב בארץ ישראל". “