מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור העלייה והחיים של משה מוריס

עליה לתורה עם סבא
סבא בצעירותו
סיפור זה מספר על החיים של משה מוריס שהתחיל במרוקו ועלה לארץ

שמו של סבי הוא משה אפריאט. סבי נולד בעיר ספרו במרוקו, ב-15/2/1937, בן לאליהו וחנה אפריאט.

סבא גדל כבין יחיד ללא אחים. בילדותו למד בבית ספר אליאנס בספרו, מהיסודי ועד התיכון.

הוא מספר שכשהגיע לגיל 13, גיל בר המצווה, החגיגות נמשכו שבעה ימים.

כשסיים את התיכון התחיל לעבוד בעיר פז, במשרד ממשלתי שעסק במקרקעין, במשך שנתיים. לאחר מכן עבר לעיר הבירה ראבט, שם עבד במשרד האוצר באגף תקציבים. בראבט הכיר את סבתי דורה אפריאט ז״ל. הם התאהבו והתחתנו בשנת 1962 בעיר ספרו.

לאחר שהתחתנו התגוררו בראבט, ובשנת 1964 נולד דודי, בנם הבכור, אילן. עוד לפני שמלאה לאילן שנה עלו ארצה, כשסבתא בהריון  בחודש שישי.

הם התיישבו בעיר אשקלון. בשנת 1967 אחרי מלחמת ששת הימים סבי החל לעבוד במשרד האוצר בעזה, שם התחיל את דרכו במשרת מנהל מדור משכורת ולאחר מכן התקדם למשרת קצין תקציבים. מאוחר יותר קודם למשרת קצין מטה לענייני קרן הפנסיה למקומיים. עבודתו בעזה נמשכה 21 שנים.

במהלך שנות עבודתו המשפחה התרחבה ונולדו להם שלושה בנים נוספים, אריק, עמי ובני, וילדה חמישית, הצעירה ביותר והיא אמא שלי – ענת.

לאחר שיצא לפנסיה בשנת 1988 הקים עסק עצמאי ליבוא פרופילים למסגרות ושטיחים יחד עם בניו. כשסבא עסק בניהול העסק וסייע ועדיין מסייע בניהול החשבונות בעסק.

בהמשך העסק גדל ועבר לניהול הבלעדי של בניו: אריק ועמי. כיום הם עוסקים כקבלני שיפוצים ומנהלים חנות לווילונות, טפטים ופרקטים.

סבא התאלמן בשנת 2018, ערב ראש השנה תשע"ח. הכאב מאובדן אהבת חייו לא עוזב אותו לרגע והמשפחה מקיפה אותו באהבה ומנסה להקל על הכאב ככל שניתן.

נאחל לו אריכות ימים ובריאות, סבא יקר שלנו.

הזוית האישית

סבא משה מוריס: אני אהבתי את זה שהנכד שלי באמת התעניין בי ובסיפור שלי ושהייתה לי ההזדמנות לספר לו קצת על התקופה שלי.

אסף: אני שמח שיצא לי להכיר עוד את סבא שלי וגם לבלות איתו עוד זמן יחד. עם התחלת התהליך ככל שעבר הזמן הייתי מסוקרן עוד ועוד על הסיפור של סבא

מילון

"בלבש"
שאם מישהו חסר, שהיה חסר רק בנסיבות טובות

ציטוטים

”רק שתישארו ככה כל החיים - סבא תמיד נהנה לראות את כל המשפחה יחד, כשכולם ניפגשים הוא תמיד מתרגש “