מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור הכוס שניצלה?

סבא יהושע וסבתא יעל בתחילת דרכם יחד
המשפחה בצרפת עם ילדיהם בינהם סבי בנם.
סבא רבא שלי נילחם במלחמה ופוגש את אשתו לראשונה.

שמי זוהר ואני רוצה לספר את הסיפור של ההורים של אמי. בשנת 1940, בזמן מלחמת העולם השנייה, לפני שסבא רבא שלי, יהושע לייבל, וסבתא רבתא שלי, יעל קורנברג, התחתנו, הם נלחמו במלחמה בשירות הצבא הבריטי כחייל וכנהגת אמבולנס.

באמצע המלחמה סבי נלקח בשבי למשך ארבע שנים ובשנת 1950 הוא שוחרר מהשבי וחזר לארץ ישראל. באותה תקופה סבתא זינה, אמא של סבתי יעל, ניהלה בית הבראה בשם "פנסיון קורנברג" בירושלים. סבי יהושע, שמע על המקום והחליט ללכת אליו כדי להתאושש לאחר השנים הקשות בשבי. הוא גר שם מספר שנים, בזמן שסבתי יעל עדיין נלחמה. כאשר היא חזרה ארצה היא הגיעה לפנסיון של אמה, שם הם הכירו, התאהבו והתחתנו.

כעבור כמה שנים אויבים של הצבא הבריטי החליטו לשרוף את בית ההבראה, וכל הרהיטים והרכוש שהיה שם נשרף, חוץ מכוס יין קטנה אשר נשארה כמזכרת מהבית שנשרף.

המשפחה שמרה על הכוס והעבירה אותה מדור לדור, אך לאחר כמה שנים באחת מארוחות שישי, אמי שהייתה אז ילדה, הפילה אותה בטעות והיא נשברה, וכך הסתיים סיפורה של הכוס. בחרתי לספר סיפור זה כי רציתי להמחיש את האומץ של סבי ושל סבתי שנלחמו במלחמת העולם השנייה ולהראות שאני גאה בהם ורוצה להיות כמוהם.

הזוית האישית

זוהר: למדתי על סבי הרבה דברים שלא ידעתי והעמקתי בזה מכיוון שלא הכרתי אותו. זה היה כיף לראות תמונות שלו ולהסתכל בעברו. במיוחד ללמוד ציטוט שלא הכרתי לפני וגם את הסיפור עצמו. שמחה שיש לי משפחה מענינת כזאתי ומקווה שנשמור את הסיפור הזה במשפחה ונעביר אותו מדור לדור.

מילון

בית הבראה
בית הַבְרָאָה הוא מוסד שנועד לשהייה הן לצורך מנוחה ונופש לאנשים בריאים והן להתחזקות והחלמה לאחר מחלה, תאונה או ניתוח

ציטוטים

”לא לכל דבר בהסטוריה היתה מטרה אבל לכל דבר היתה סיבה“