מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור הילדות של סבתא אילנה

סבתא ואני בתחילת הפרוייקט.
סבתא אילנה וסבא איציק בחתונה שלהם.
קורות חייה של סבתא אילנה

סבתא שלי נולדה בירושלים בתאריך 26.5.1945. היא קיבלה את שמה אילנה, מאחותה שראתה בשם הזה שם מודרני אז.  סבתא הייתה בת שלוש כאשר התקיימה הכרזת המדינה ב-14.5.1948 והסתיימה גם מלחמת השחרור.

מימין: סבתא ואחיה, משמאל: סבא בשירות בתי הסוהר

הבית שלהם היה קטן עם שני חדרים, המטבח היה בנוי מחוץ לדירה וגם השירותים והאמבטיה. הבית היה מוקף גדר עם שטח גדול מאוד שהיה בו ריצוף והשתמשו שם לעשות אירועים משפחתיים. אבא של סבתא היה שוטר בזמן שהבריטים היו בארץ, וכשקמה המדינה גייסו אותו לשירות בתי הסוהר ברמלה. הוא בא הביתה רק פעם בשבוע בימים  שישי ושבת. אימא של סבתא הייתה עקרת בית.

המצב במדינה לא היה עדיין טוב. המשפחה קיבלה תלושים לקנות לעצמם את המצרכים שהם זקוקים כמו סוכר, קמח, מלח, לחם ועוד. הייתה חנות מיוחדת שבה יכלו לקנות את המצרכים עם התלושים וסבתא שלי הייתה הולכת עם אימא שלה כדי לעזור לה עם הסלים. לסבתא היו חברות בשכונה שהיו  אתה בגן, הם גדלו ושיחקו יחד. הבנים היו משחקים בגולות והבנות שיחקו בקפיצות על חבל או בקלס: ריבועים שהיו צריכים לקפוץ ביניהם בלי ליפול. בגיל 10 רשמו את סבתא ללמודי בלט, אבל היא לא סיימה את הלימודים כי התשלום היה גבוה וההורים שלה לא יכלו לשלם. ההורים של סבתא שלי רשמו אותה רק בגיל חמש לגן הראשון שנחנך באזור שבו גרו בירושלים. בגן היו רק 10 ילדים. בגיל שש רשמו את סבתא לכיתה א' בבית הספר שנקרא "בית החינוך לילדי עובדים" מוסררה, מהלך 10 דקות מהבית שלה. זה היה בית הספר הראשון באזור שקלט תלמידים מכול העדות. שם היא קיבלה את התעודה של כיתה א'. רק בכתה החמישית שינו את שם בית הספר שסבתא למדה בו לשם "דוד רמז" וזו תעודת המעבר שלה לכיתה השישית.

סבתא סיימה את הלימודים בעממי ונרשמה לתיכון בסמינר למורים בבית הכרם בירושלים, שם היא למדה 6 שנים (4 שנים תיכון ושנתיים סמינר). היא סיימה את הלימודים עם תעודת הוראה והתגייסה לצבא. בצבא היא סיימה שרות של שנתיים, הייתה גם בלהקת הבידור של הבסיס והשתחררה בפברואר 1965.

בגלל שסבתא השתחררה מהצבא בחודש פברואר והלימודים מתחילים בחודש ספטמבר לא היה לה מקום ללמוד בבית ספר והיא חיפשה בינתיים עבודה. קיבלו אותה לתפקיד מזכירה בלשכת ראש הממשלה בירושלים. היא התמידה, השקיעה ולמדה את התפקיד, ואחרי חצי שנה קיבלו אותה כעובדת מדינה קבועה. היא הצטיינה בעבודה והבוס שלה הגיש בקשה למשרד החוץ עם המלצה לשלוח אותה לעבודה כמנהלת לשכת שגריר בחוץ לארץ במשרד החוץ. בשנת 1969 היא נשלחה לשליחות של שנתיים בשגרירות ישראל ברומא בתפקיד של מנהלת לשכת השגריר.

סבתא במסיבת עיתונאים בשגרירות ישראל ברומא עם שר החוץ אבא אבן

סבתא הכירה את סבא שלי כשעבד גם הוא בשגרירות. הם חזרו לארץ והתחתנו בשנת 1970. סבא נפטר לפני כמה שנים וכיום סבתא גרה בראשון לציון ואנו באים לבקר אותה בכל שבוע.

הזוית האישית

ליבי: סבתא יקרה, נהניתי לשמוע את סיפור חייך. נהניתי להיפגש עמך בכל יום שישי. אני חושבת שהקשר וכתיבת הסיפור חיברו בינינו ואני רוצה לאחל שנמשיך להיות קרובות ולהיפגש יחד ולשמוע עוד סיפורים מעניינים מהעבר.

מילון

קלאס
קלאס הוא מִשְׂחַק יְלָדִים בַּעַל גִּרְסָאוֹת שׁוֹנוֹת, שֶׁהַמְּשֻׁתָּף לְכֻלָּן הוּא צִיּוּר מִשְׁבְּצוֹת שֶׁיֵּשׁ לְדַלֵּג בָּהֶן אוֹ לְהַעֲבִיר בָּהֶן דְּבַר-מָה בְּלִי לִדְרֹךְ עַל הַקַּוִּים.

ציטוטים

”סבתא הייתה בלהקת הבידור בבסיס בו שירתה כשהייתה חיילת“