מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור החיים של סבא רומן

אחד ממפגשי בזום בתכנית הקשר הרב דורי
רומן בתקופת הצבא
מהקווקז לארץ ישראל

אנו לילך, לינוי ונועה תלמידי כיתה י'6, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי, מתעדות את סיפורו של רומן ארמייב סבא, של נועה ירמיהו.

סבא רומן, נולד בברית המועצות בקווקז בשנת 1956. הוא  גר עם שבעת האחים שלו: מניה, גבריאל, רומן, יוחאי, גיורא בני ושושנה. הם גרו בבית דתי שנבנה עוד בשנת 1890, סבא מספר: "הבית היה עתיק מאוד גרנו עם הסבים והסבתות ודיברנו בקווקזית, פרסית ,רוסית וטורקית". הם גרו בשכונה יהודית שהיו בה רק 12 משפחות. להורים של רומן קראו שרה וירמיה, הוא הסביר לנו שהשמות שלהם לקוחים מהתנ"ך. גם בקווקז נהגו לחגוג חגים יהודיים כמו פסח וראש השנה, "תמיד חגגנו אצל הסבא והסבתא". היה להם בית כנסת בשכונה ששם חגג בר מצווה, בנוסף היה גם בתנועת נוער.

רומן ואחיו, באמצע אמא שלהם

רומן לא היה בשואה אבל ההורים שלו סיפרו לו שכל המצב היה קשה ומתוח, וכולם נלחמו אחד בשני. "סבא שלי נלחם במשך חמש שנים ואימא שלי גידלה אותנו, היו תקופות קשות מאוד, הגרמנים הגיעו עד צפון קווקז."

תחרות אתלטיקה קלה בממייב קולגן לזכר החיילים שנפלו על ידי הנאצים

בשנת 1974 עלו לארץ ישראל, חוץ מסבא שנפטר בברית המועצות. סבא אומר: "אבא שלי אמר שאנחנו עולים לארץ, לא רציתי לעלות בהתחלה, עלינו בזכות אבא שלי תוך שלושה חודשים מכרנו הכל ועלינו ארצה." מקווקז נסעו ברכבת עד לברסט בגבול פולין ומשם לוורשה ברוסיה, משם רכבת לוינה ומוינה בטיסה לארץ ישראל.

בתחנת רכבת בדרבנט

המסע לקח יומיים-שלושה במזל, רומן סיפר שהיו אנשים שנתקעו הרבה יותר זמן. כאשר עלו לארץ היו נחושים ללמוד אך לא היה הרבה כסף, הם הרגישו לא שייכים, "גדלנו במסגרת אחרת עם אנשים שונים עד שהתאקלמנו… מצאנו חברים בזכות האהבה לפעילויות כמו כדורסל וכדורגל, בשנים הראשונות היה ממש קשה עם השפה והיו קשיים מנטליים ותרבותיים. טוב שעלינו ארצה, זאת המדינה שלנו וצריך להגן עליה". כאשר עלו ארצה גרו באולפן בעתלית, רומן סיפר שהתגעגע לחברים במוסקבה ובפראג, בנוסף הוא שירת בצה"ל בהנדסה קרבית.

רומן הכיר את טלי והם התחתנו בגיל מאוד צעיר, בחתונה הם סגרו את הרחוב משני צדדיו וחגגו בעיר, הוא סיפר שהיה מאוד מרגש!

תמונה מהחתונה של טניה ורומן

לקראת סוף המפגש אמר לנו רומן: "אני רוצה שתהיו יותר טובים מאיתנו, תגנו על המדינה ותביאו ילדים עם ערכים, יש לנו רק מדינה אחת וצריך לשמור עליה". רומן סיפר שהוא היה צריך להתגייס בשביל מלחמת הגליל ושהאחראים עליו החליטו שהם יצטרכו להיכנס ללבנון ולהיכנס עד הסוף. באותו תקופה הוא בדיוק התגייס והוא נכנס לתוך לבנון והצבא הישראלי גירש אותם עד לטוניס והם כמעט הגיעו עד לביירות, בזכות זה היו הרבה שנים של שקט וכיף אבל המתקפה גרמה לאיבוד של חיילים רבים. הוא אמר שהוא לא יודע אם זה היה נכון להיכנס ושהוא חושב שאנחנו היינו צריכים לתת להם להסתדר ומאז היו לנו הרבה נפגעים אך עזרנו לאנשים שלנו מול עראפת.

רומן אמר שהוא לא שירת בצבא בחו"ל והוא כן שירת בארץ בהנדסה קרבית, בשנת 1976 הוא התגייס והיה אמור להיות שם שנתיים וחצי אבל בגלל שהוא התחתן הוא היה שם רק במשך חצי שנה ועשה מילואים 28 שנים. הוא היה בהנדסה קרבית סמל ראשון ואת הטירונות הוא עשה בגוש עציון, הוא שירת בכל הארץ וברוב סיני ולבנון. הוא גם סיפר על איך שהוא הכין את שי (הבן הבכור) לצנחנים ואת אורן (הבן הקטן) לסיירת גבעתי.

רומן אמר לנו שהוא מתגעגע לחברים שהיו לו באותו זמן, הם היו חבר'ה צעירים ותמיד היה צחוקים וכיף. היינו נפגשים שנים אחרי כן אבל הם התבגרו, הוא אמר שעם כמה שהיה קשה עדיין היה כיף.

רומן בהיותו חייל

 

רומן הקים משפחה פה בארץ, הכיר את אשתו שנה אחרי שהוא עלה לארץ. אז הוא ידע קצת עברית והוא היה אוסף את חלק העולים החדשים בפרדס חנה אל המפגשים שלהם באולפן, שם היו מלמדים עברית. במהלך אחת מההסעות הוא פגש את טניה (אשתו) והם ישר התחברו, לאחר עוד כמה מפגשים ואחרי שהוא הכיר את ההורים הם החליטו להיות זוג, ואחרי שהם יצאו כזוג במשך 8-10 חודשים הם החליטו להתחתן. אחרי שהם התחתנו הוא התגייס לצבא ואשתו (טניה) נכנסה להריון. הבן הבכור (ישעיה) נולד, לאחר מכן אשתו נכנסה שוב להריון עם בתו האמצעית (אסתר) ואז במהלך מלחמת הגליל הבן הכי קטן שלו נולד (אורן).

כששאלנו אותו מה מערכת היחסים בינו לבין הילדים שלו הוא אמר: "מבחינת מערכת היחסים ביני לבין הילדים שלי, הייתי כמו חבר שלהם וגם עם הנכדים שלי כמובן, שיחקתי איתם כדורגל לקחתי אותם לטיולים, לים ועוד". כרגע הם נפגשים כל כמה ימים, אבל, לאורן קצת יותר קשה כי כל המשפחה הגרעינית, חוץ ממנו, גרים בגדרה והוא גר בקריית ים, הוא רב חב"ד קהילתי וגם שומר שבת.

תמונה משפחתית

 

גלגולו של סיפור

רומן סיפור, כשהם גרו אצל סבא שלהם בקווקז, בכל יום שישי הוא היה מספר אגדות מעניינות. רומן לא היה מבין במה מדובר, הוא היה משאיר אותם במתח. כשנולדו לרומן ילדים בישראל, הוא הבין שכל הסיפורים שסבא שלו היה מספר היו מהתורה. כשהוא עלה לישראל הוא למד עברית והתחיל לקרוא ולהבין את התורה. הוא הבין שכל הסיפורים שסבא שלו סיפר לו הם היו סיפורים מהתורה. הוא היה מספר את הסיפורים לילדים שלו. הוא כל הזמן סיפר על בית המקדש ודוד המלך הכל חרוט אצלו בזכרון.

מתכון משפחתי – דושפרה

לבצק: קילו קמח, 2 ביצים, 3 כוסות מים פושרים ומלח.

למילוי הבשר: 2 בצלים, מלח, פלפל, שמן, וקילו בשר.

אופן ההכנה:

1.    מכינים את הבצק מוסיפים את המים בהדרגה מערבבים לכדור אחד ומניחים בצד.

2.    בינתיים קוצצים את הבצל בעזרת מכונת חיתוך או דרך פומפיה בצד הכי קטן.

3.   מטגנים במחבת על אש קטנה עד שמשחים מעט ומוסיפים מעט שמן פלפל ומלח.

4.    מטגנים בערך שעה ואפילו יותר עד שצבעו של הבצל משחים.

5.    מוסיפים לקערה את הבשר , הבצל , מלח ופלפל ומערבבים הכל .

6.    חותכים את הבצק ל-2 ומרדדים.

7.    קורצים עיגולים , בכל עיגול ממלאים מעט מהבשר וסוגרים לפי אחד מהסגירות שבתמונה.

8.    לבשל בסיר עם מים או לטגן בשמן

גלגולו של חפץ

ישנו שטיח פרסי, כזה שסורגים ביד, זה מה שנשאר לרומן מקווקז מאימא שלו שנפטרה. הוא קיבל את זה וזה נשאר אצלו. כל התכשיטים שהיו לו נגנבו.

שיר ופיוט

ישנו שיר שהם היו שרים בקווקז, של זהר ארגוב "העיניים הכחולות" – בקווקזית וטורקית, יש להם גם ריקודים שהם רוקדים בחתונה, קוראים לו לזגונקה, משמעו "ציפורי קווקז".

הזוית האישית

נועה ירמיהו: נהניתי לשמוע את סיפורי על העבר של סבא שלי ולהכיר אותו יותר טוב. אני מאחלת לכל תלמיד לשמוע ולהכיר את העבר של משפחתו לא משנה אם הם חושבים שזה חשוב או לא.

לילך גביש: נהניתי מאוד להכין את התיעוד ולהכיר את רומן והסיפור שלו, אני מאחלת לכל תלמיד ללמוד על העבר של המשפחה שלו ולהקשיב לסיפורים ולראות איך היו החיים מלפני הרבה שנים.

לינוי ברובין: היה לי כיף לעשות את העבודה ולהכין את הסיפור של רומן סבא של נועה ואת סיפור החיים שלו.

רעייתו של רומן תרמה אף היא סיפור למאגר, לקריאתו לחצו על הקישור: משפחת ירמיהו לדורותיה

מילון

אולפן
אולפן עברית (מכונה בקיצור אולפן; מקור המילה בארמית "בית אולפנא", משמעותה: מקום לימוד) הוא בית ספר ללימוד אינטנסיבי של השפה העברית. האולפנים מיועדים בראש ובראשונה לעולים חדשים במסגרת תהליך הקליטה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”תהיו יותר טובים מאיתנו, תגנו על המדינה ותביאו ילדים עם ערכים, יש לנו רק מדינה אחת וצריך לשמור עליה“