מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורי סבתא אידה

סבתא אידה בגיל 24
סבתא אידה תינוקת
עלייתה של סבתא, הקליטה שלה בארץ ותחביבייה

סבתא אידה נולדה בתאריך 2.7.1948 בעיר וילנו שבליטא (שאז הייתה חלק מברית המועצות). אידה פרושו  ביידיש, יהודית והיא נקראה על שם סבתה. הוריה היו קוראים לה אידל'ה בתור שם חיבה וחברותיה קוראות לה אידוצ'קה. לסבתא אידה היה אח שלא הכירה כי הוא נספה בשואה.

בשנת 1948 היא נולדה ולאחר שש שנים נולד אחיה יצחק. היא נולדה בליטא ולמדה שנה לפני הבית ספר בגן יהודי מכיוון שהוריה לא רצו שתלמד בגן גוי, למדה בבית ספר יסודי ותיכון נוצריים ואחרי הבית ספר למדה הנדסאות, ייצור נעליים ועור.

סבתא שלי הכי אוהבת את חג ראש השנה ופסח אבל יותר את ראש השנה בגלל שבפסח יש הגבלה של אוכל. בחג פסח הזמינו מהבית כנסת מצות ואמא שלה הייתה מכינה לה מצה מטוגנת עם ביצה וגם מצה עם גבינה וקינמון בתנור. אמא שלה הייתה מכינה בחג פורים אוזני המן עם פרג והייתה מוסיפה גם שמרים ואז האוזני המן היו נהיים גדולים והיא הייתה אוהבת את זה מאוד. כשהיו ארוחות גדולות הם היו שרים שירים ביידיש ואומרים "בשנה הבאה בירושלים".

העלייה לארץ

סבתא שלי עלתה לארץ בגיל 24 והייתה כל כך מאושרת שנתנו להם אישור. היא עלתה עם אלון, הילד שלה (אבא שלי), אבא ואמא שלה, אחיה ובעלה. כשהגיעו ארצה גרו בחולון בבית שנבחר עבורם ואז משפחתה עברה ליפו. לאחר כמה שנים בנה השני נולד וקראה לו אורי מכיוון שאלון ראה תוכנית בטלוויזיה של אורי זוהר ורצה לקרוא לו על שמו, ולאלון קוראים אלון בגלל שסבתא אידה הייתה בליטא הביאו לה שמות ישראליים לבחירה ורצתה את השם הזה.

מקום העבודה הראשון שלה היה מחסן שהיה שייך לחנות בשמים וסבונים. לסבתא שלי יש שלושה נכדים: אני, שירה, בת 13 (המתעדת) אחי, נועם, בן 14.5 ובת דודתי אור שבכיתה א'.

הזוית האישית

שירה: סבתא אידה אוהבת לקרוא והולכת ליוגה ולהתעמלות.

מילון

ליטא
רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בצפון מזרח אירופה. ליטא גובלת בלטביה, בלארוס, פולין ורוסיה (קלינינגרד). היא ידועה כאחת המדינות הבלטיות, יחד עם אסטוניה ולטביה. בשנת 2004 הצטרפה ליטא לברית נאט"ו ולאיחוד האירופי. ויקיפדיה

ציטוטים

”סבתא שלי עלתה לארץ בגיל 24 והייתה כל כך מאושרת שנתנו להם אישור“