מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורים מכפר בני ציון

הדר ואורית באחד המפגשים
אורית בילדותה
כיכר "איפיק"

שמי אורית שר. אני דודה של הדר צוקרמן. כיום אני תושבת חרוצים, אבל בילדותי הייתי תושבת בני ציון, ואספר את סיפור המשפחה שלנו.

פעם לא היו שמות  לרחובות בכפר. היה רחוב ראשי וציוני דרך שהיו ידועים לכל, וכך ניתן היה לנווט זרים שיגיעו למחוז חפצם.

ותיקי הכפר הכירו את הצרכנייה, מחסן התערובת, הגבעה (שם היה המחנה ובו התגוררו המתיישבים החדשים בצריפים – כיום זו חניית הבריכה), בית הספר, רחוב ה"מנים" ( זוסמן פפרמן נחמן…), רחוב המרוקאים או פעמון האזעקה בהרחבה הישנה, ועוד.

כולם הסתדרו והתמצאו מצוין במרחב גם ללא שמות לרחובות. מכאן, אביא את הסיפור בלשונו של סבא איפיק, שכבר איננו בין החיים לצערנו :

"בשנות השבעים, הייתי צריך לסדר את נושא הפיצויים בקונסוליה הגרמנית. מילאתי את הטפסים כנדרש והגשתי אותם. הפקידה הייקית לא הסכימה לקבל את הטופס שלי ללא שם רחוב. אמנם כתבתי שאני גר במושב בני ציון, והסברתי שאין לנו שמות רחובות ומספרים, ובכל זאת, לא הסכימו לקבל ממני את הטפסים ללא הפרטים הללו.

כולם מכירים אותי בתור איפיק, אך זה אינו שמי האמיתי. השם נדבק לי לאחר מלחמת העולם השנייה בהיותי פעיל בתנועת הנוער "מכבי הצעיר". ליוויתי ילדים להכשרה ומטרתנו הייתה לבנות מולדת בארץ ישראל וסיסמתינו הייתה "איפיק" שלמעשה משמשת כראשי תיבות ל "ארץ ישראל פועל יהודי קדימה".

נכנעתי לבסוף ללחץ של הייקים ולמבוכה שלי שאני גר בכפר ללא שמות לרחובות, ובהברקה של רגע אמרתי שאני גר ברחוב איפיק 1! הסיטואציה מאוד הצחיקה אותי ואף גרמה לי נחת רוח. ואכן מאז אני מקבל מכתבים ע"פ הכתובת "רחוב איפיק 1."

לאחר כמה שנים  קמה במושב ועדה שתפקידה היה להחליט על שמות לרחובות בני ציון.  הועדה פנתה לחברי הכפר וביקשה הצעות רלוונטיות למתן שמות לרחובות בכפר. מובן שהפעם, ללא היסוס, הצעתי את השם רחוב איפיק לרחוב בו אני גר, ואף סיפרתי במכתב את הסיפור שמאחורי הצעתי. הדגשתי במכתב את אהבתי הרבה למושב ואת הרגשת השותפות שאני חש בכל הקורה בכפר.

לצערי הועדה דחתה את הצעתי בטענה ששמות לרחובות לא נותנים ע"ש אנשים חיים. האמת, הייתי קצת מאוכזב והחלטתי "אחכה עוד קצת ואחיה…".

בינתיים חלפו השנים, הכפר המשיך והתפתח לטובה ובין היתר קמו גינות ציבוריות יפות. בצמתי הכבישים צצו כמה כיכרות ע"ש חברים טובים שלי שהלכו לעולמם והיו שותפים להתפתחותו של הכפר. כשאני עובר ליד הכיכרות אני נזכר בהם בעצב וממשיך…

התפתחה גם ההרחבה חדשה, לא כולם כבר מכירים את כולם והחליטו לתת שמות לרחובות. באחד הימים ישבתי עם משפחתי והרהרתי בקול… "מה היה קורה לו הייתי מקבל איזושהי כיכר קטנה בחיי? " שמע זאת גיל בני ושאל: " אתה מתכוון ברצינות?" עניתי שאשמח מאוד, אם כי זה נראה לי בלתי- אפשרי. צחקנו על הרעיון ובליבי חשבתי: " אם תרצו- אין זו אגדה"… גיל לקח את העניין ברצינות ופנה לחברי ההנהלה סיפר להם על רעיון השם לקרוא לכיכר הנמצאת ברחוב התלתן …" כיכר איפיק". חברי ההנהלה הרימו את הכפפה ואישרו את השם, והנה כיכר איפיק נמצאת ברחוב שבו אני גר".

הזוית האישית

אורית: נהניתי לעבוד עם הדר ולמדנו דברים חדשים ונהנינו.

הדר: נהניתי לעבוד עם אורית ולמדנו, צחקנו ודיברנו על המשפחה שלי .

מילון

איפיק
ראשי התיבות שנתנו לי את שמי - "ארץ ישראל פועל יהודי קדימה"

ציטוטים

”אם תרצו אין זו אגדה“