מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורו של סבי אברהם

סבי אברהם בביתו בנוף הגליל
אני וסבי אברהם
התהפוכות הרבות בחייו של סבא

אברהם אל, סבי, נולד בבלארוס בחודש מאי 1936 בעיר בוברויסק (עיר קטנה בבלארוס).

כל המאורעות שהיו  לפני מלחמת העולם השנייה הוא לא זוכר, מכיוון שהיה ילד קטן. את זיכרונותיו סיפר לי החל מהיותו בן חמש.

המלחמה התחילה ב 22 ביוני 1941, סבי היה בן חמש. הוא זוכר שהם גרו אצל סבא שלו, אביו היה נכה, אמו הייתה אנאלפביתית.

ברגע שהמלחמה התחילה סבי, אחותו, אמו ואביו עלו על כרכרה ונסעו למקלט. בדרכם למקלט, הנאצים פוצצו פצצות סביבם, ולמרבה המזל הם שרדו את ההפצצות. הם בילו  בדרכים זמן רב, עד הגיעם לרפובליקה ליד אורלה (כפר קטן בבלארוס).

בזמן המלחמה סבי ומשפחתו גרו אצל המון אנשים שונים, אבל הוא זוכר בעלת בית אחת בבירור. בזיכרונותיו צרוב מעשה בו אמו המיסה שלג בתנור, ואז הוא ואחותו נכנסו אחד אחת, ואימם קילחה אותם עם אותם המים שנוצרו מהמסת השלגים.

לאחר מכן הוריו החליטו לעבור לכפר קרוב יותר לבוברויסק. הם הגיעו לכפר שאף אחד מהבתים בו לא נשרף. באותו הכפר סבי מצא עבודה, בשתילת תפודים. באותו היום הוא קיבל את המשכורת הראשונה שלו שהייתה, חצי כיכר לחם.

אחרי ששיחררו את בלארוס, בשנת 1945, אחותו חלתה במחלה קשה ממנה נפטרה, ולאחר חודש ימים נפטר גם אביו.

עם סיום המלחמה הוא ואמו חזרו לבוברויסק, ביתם היה מפורק ובקושי נשאר ממנו  שריד כשלהו. אימו והוא נותרו חסרי בית, אך מצאו מקום לינה מול שוק העיר. באותם ימים פגשו  מכרת עבר של המשפחה, קראו לה אלה. אמו של סבי ואלה הם דיברו,והתעדכנו באירועים אותם חוו במהלך התקופה, בה לא נפגשו. לאלה היו ארבעה ילדים, וברגע שהבינה מה קרה, נתנה להם דירה קטנה מכספה.

לאחר זמן מה, דודו של סבי, אולג, הזמין את סבי ואמו לביתו. לאחר פרק זמן מסוים בו גרו אצל אולג בבית, אולג התחתן והלך, לא השאיר כסף ולא השאיר דבר, אז הם חזרו לאלה.

סבי מספר מעברו, שכאשר למד לא היו לו מחברות, הוא היה כותב על כל דבר שיכל. ודאג להכין  מחברות מעיתונים. במקום דיו, הוא היה לוקח את האפר שנשאר מהשריפות, ערבב את זה עם מים ובזה הוא השתמש כל השנים האלה. אמו מצאה עבודה במפעל רהיטים והם גרו בחווה. בשביל להתחמם בימים קרים, הם בנו ארובה מלבנים, ובה שרפו את שאריות הרהיטים שאמו הביאה מהמפעל.

הוא יצא לעבוד בגיל שש עשרה, ביום הוא עבד, בערב הוא הלך לבית הספר. בהתחלה הוא עבד במפעל לנעלי נשים.

בצבא הוא שירת כנהג, לאחר מכן, הצבא הטיס אותם לעיר הבירה של אסטוניהטאלין, הייתה לו כומתה כחולה, והוא היה שייך לחייל האויר באותה התקופה.

סבי הספיק לשרת בצבא שנה וחצי, הוא שוחרר מוקדם בגלל שאמו הייתה לבדה, והצבא אפשר לו להשתחרר ולעזור לה.

לאחר הצבא הוא עבד כגאוגרף ולאחר מכן שף. הוא עבד כגאוגרף כשמונה חודשים בצפון, ואז חזר לבוברויסק ועבד כשף, הוא וחברו נסעו ובעבודתם בדקו  ביער של 1000 ק"מ, חומרים רעילים באדמה. לאחר מכן, חזר לבוברויסק, מצא עבודה, למד בבית ספר ערבה, סיים שמונה  שנות לימודים, והלך למכללה במינסק (עיר הבירה של בלארוס), שם הפך לטכנאי גז. בזמן שעבד, פגש שם מישהו בשם ישקה, הוא היה בן הדוד של סבתא שלי, הוא הכיר לו אותה. הם התחתנו בביתה של סבתא רבתא שלי.

בשנת 1963 דוד שלי, אח של אבא שלי נולד, ואז ב1968 אבא שלי נולד, בשנת 1997 אחי נולד.

בשנת 1998, כל המשפחה שלי עלתה ארצה. היום, סבי בן 85, גר בנוף הגליל, וזוכר הכל.

הזוית האישית

מיה – היה לי קשה לשמוע את קורות חייו של סבי ולהבין כמה קשים הם היו.

מילון

אנאלפבתיות
אנאלפביתיות היא אי ידיעת קרוא וכתוב.

כרכרה
כרכרה היא כלי תחבורה עתיק

מקלט
מִקְלָט הוא מבנה תת-קרקעי או על-קרקעי הנועד להתגוננות אזרחית מפני נשק קונבנציונלי כגון פגזים, טילים, תקיפות אוויריות

רפובליקה
היא שיטת ממשל שבה השלטון (לרבות שלטון פורמלי) אינו עובר בירושה, אלא נקבע על ידי האזרחים לתקופה מסוימת, בדרך כלל באמצעות קיום בחירות.

תפודים
תפוחי אדמה

ציטוטים

”בדרכם למקלט, הנאצים פוצצו הרבה פצצות סביבם, ולמרבה המזל הם שרדו את ההפצצות.“