מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורו של סבא שמעון בן סבו

סבא ואני בטיול משפחתי לירושלים
סבא בשירותו הצבאי
סבא שמעון שנולד במרוקו, עלה לארץ והקים משפחה לתפארת

שמי שמעון בן סבו, נולדתי במרוקו בשנת 1951, בעיר קזבלנקה. הוריי, פנינה ושלמה, עלו ארצה יחד איתי כאשר הייתי בן חצי שנה. יש לי 11 אחים ואני הבן הבכור במשפחה. אמי היתה עקרת בית שגידלה את כולנו ואבי עסק בפרויקטים בבנייה.

בתקופת ילדותי גדלתי במשפחה מרובת ילדים בתקופה קשה שבה היה המון חוסר ותופעות של מעט אוכל ועוד. אבל למרות זאת התמודדנו עם החיים והיום למדתי להעריך כל דבר ולדעת לחיות בצניעות. הקשיים האלו בילדותי ביגרו אותי ולימדו אותי דברים רבים להמשך חיי ועד היום. כאשר עליתי ארצה ממרוקו בשנות התאקלמותי בארץ ישראל, אני זוכר את המעברה שהיינו משחקים בה, ופעמיים במשך השנה היינו מתחדשים בבגדים חדשים וחגיגיים. בנוסף אני זוכר את מלחמת סיני שהתקיימה בהיותי ילד ואת הגן שבו למדתי ואת תחילת בית הספר.

כשהייתי קטן רציתי להיות איש צבא בקבע, אבל העבודה שעסקתי בה היא לא מה שחלמתי. כאשר התבגרתי עבדתי בכמה עבודות שהן לא היו חלומי. בתור ילד אהבתי לקרוא אנציקלופדיות, לשחק כדורגל, ללכת ליער ולשחק במשחקים כמו תופסת, מחבואים, חמור חדש, שבע תחנות ועוד משחקים רבים שאהבתי מאוד.

לפני שירותי בצבא הכרתי את סבתא במוצאי שבת בשנת 1971. הייתי ברחבת הקולנוע וראיתי נערה צעירה מתולתלת, התחלתי לדבר איתה ומאז אנחנו ביחד. התחתנו בשנת 1976. יחד הקמנו משפחה לתפארת: עינב, עדי, צליל ושלומי ילדינו האוהבים, ולנו חמישה נכדים חמודים, יהלי היא הנכדה השלישית במשפחה.

הדבר המרגש ביותר שעברתי בחיי היה בעת גיוסי לצבא – שזה היה החלום שלי מילדותי.

בעת שירותי בצבא נלחמתי במלחמת יום כיפור, בשנת 1973. זה היה ביום כיפור, הייתי בבית הכנסת. בערך בשעה 14:30 הגיעו אליי חיילים וגייסו אותי למלחמה, בעת היותי בצום. שירתי במשך חצי שנה בסיני. לא היו טלפונים ולא הייתה תקשורת. הוריי, שחששו לשלומי, החלו להתקשר לקצין העיר ולכל גורמי הצבא, והצבא לא ידע היכן אני, ואז נפוצה שמועה שנהרגתי כי רבים מחבריי נפצעו ואף נהרגו. השמועות נפוצו בכל מקום ובמיוחד בבית שאן שהיא עיר קטנה. לאחר חמישים יום יצאתי לחופשה ראשונה והוריי שמחו מאוד לראותי.

הדמות ההיסטורית שהערצתי ואני מעריץ עד היום שהשפיעה עליי היא דוד בן גוריון, משום שהוא הצליח להוביל את המדינה בתחילת דרכה למרות כל הקשיים ועלייה של יהודים רבים מכל העולם, והוא היה צריך לתת פתרונות לכל כמו אוכל, מים… הוא עצמו בצניעותו דוגמה ואף ירד לנגב לשדה בוקר כדי לגרום לכך שאחרים יבואו אחריו ויביאו לפריחת השממה.

כיום בעולם החדשני ישנן המון אפשרויות ואפליקציות שלא את כולן אני מכיר, מעניין אותי מאוד לעסוק בעולם הרשתות החברתיות בגלל שאני רוצה להיות מעודכן ובכדי לשתף פעולה עם הילדים והנכדים. כלומר, זה לא אומר שאם אני מבוגר אני לא צריך להיות מעורה בקדמה.

בביתי ישנם מגוון מאכלים שונים וטעימים במיוחד, סוג המאכלים שאני אוהב במיוחד הם מאכלי דגים, קוסקוס, הקינוח האהוב עלי הוא קצפת ומעל שוקולד ובמיוחד עוגת קרמשניט. אני לא אסכים לאכול בשום פנים ואופן רגל קרושה.

הזוית האישית

יהלי: בתכנית הקשר הרב דורי הכרתי צדדים וסיפורים שעד היום – למרות שאני מאוד קשורה לסבי – לא הכרתי ולא שמעתי. התרגשתי לשמוע על חוויות הילדות ועל סיפורי הצבא של סבי. נהניתי לשוחח עמו ולהיות שותפה לחוויות מעברו. העבודה חיזקה את הקשר ביני ובין סבי. העבודה המשותפת סיקרנה אותי ללמוד עוד ועוד על חייו המעניינים והמגוונים.

מילון

מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.(ויקיפדיה)

ציטוטים

” לאחר 50 יום בגיוס יצאתי לחופשה ראשונה, הוריי שמחו מאוד לראותי“