מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורו של יוסי קנינו – סיפורה של ירוחם

מתניה מראיין את יוסי קנינו
כתות לימוד במעברת ירוחם 1965
סיפור עלייתו ממרוקו והשנים הראשונות של ירחום

במסגרת תכנית הקשר הרב דורי, פרויקט "ערכים בעריכה" של תלמידי כיתה ה' בנים בבי"ס קול יעקב, במהלך מפגשי התכנית, ראיינו התלמידים את האזרחים הותיקים , חלקם סבים וסבתות , מסיפוריהם למדו התלמידים סיפורי מורשת ועל ההיסטוריה על מדינתנו.

מתניה בחר לראיין את אביו – יוסי קנינו – מותיקי ירוחם ואיש ציבור המוכר בישוב. יוסי סיפר על ילדותו מגיל 6 שהגיע לארץ היישר לירוחם ושיתף אותנו בראיון על הצריפים.

"נולדתי בשנת 1955, בתאריך 25 לאוקטובר, א' חשון, במרוקו בעיר טרודן, הנמצאת בדרום מרוקו. התחנכתי במרוקו עד כתה א', עד גיל 6.  

לראיון המלא, סיפורו של יוסי וקנין

 

העלייה לארץ ישראל, למעברת ירוחם

בגיל 6 עליתי ממרוקו עם משפחתי לארץ ישראל. יצאנו בדצמבר שנת 1962, בינואר 1963, הגענו למרסיי. שם שהיינו כחודשיים במחנה מעבר לעולים. הגענו באנייה "מולדת", אניית עולים, אנייה ישראלית. הגענו לנמל חיפה. הביאו אותנו במשאיתלירוחם. נסיעה שערכה כ – 10 שעות. הגענו הנה, בשעות הערב ישר לירוחם. הגענו הסתובבנו, כמעט לא היה פה כלום,לא היו בתיםזו הייתה מעברה. הייתי בן שש, הגענו ישל מעברה וקבלנו 36 מטר לשמונה נפשות. גרנו במעברה עם כל הקשיים שהיו. גרנו במעברה משנת 1963 עד שנת 1965. כמעט שנתיים גרנו במעברה בתנאים לא קלים, למדנו לחיותבתנאים קשים.

במרוקו, אבי היה סוחר, היו לו חנויות. בארץ,  הוא לא ידע שום מקצוע ממה להתפרנס. הוא חיפש כל מיני עבודות. שלחו אותו לעבוד במפעל "סיבי דימונה", מפעל שהיה מייצר חוטים בשביל לעשות מהם בדים, ( המפעל כבר לא קיים). זה לא היה קל עבורו. הוא היה תלמיד חכם ואיש מאוד מכובד במרוקו, זה לא היה קל. הוא היה צריך לעבוד במשמרות, דבר שלא היה רגיל איליו. זה פגע לו בשעות התפילה שלו. הוא הצליח להחזיק שם מעמד כחדשיים.

בתקופה זו הצלחנולבזבז את כל הכסף, שהבאנו איתנו מחוץ לארץ. לא היה מי שיכוון אותנו, מה לעשות עם זה. בנתיים חיכינו גם לציוד שלנו שיגיע מנמל חיפה, זה לקח בערך כחדשיים. החיים לא היו קלים, לחיות בחורף, במעברה, ללא חמום, בלי שום דבר, סבלנו לאט לאט.

מערכת החינוך במעברת ירוחם

התחלתי ללמוד בכתה ד' במעברה בבית הספר "קול יעקב", ממלכתי דתי. בית הספר היה מוקף בשלוש כתות מעברה, ( ראו בתמונות). במקום שהיום נמצא בירוחם בית ספר "ספיר". שם היה בית הספר. רק בשנת 1965, עברנו למבנה הקבוע, במקום שנמצאת היום לשכת  הרווחה של ירוחם. זה היה בית ספר" קול יעקב". שם למדתי עד כתה ח'. היה לי מורה אחד שליווה אותי. בכתות ד-ה היו שתי מורות האחת אילנה שהיגיעה מהעיר רחובות ולשנייה קראו אסתר. כמעט אף מורה לא היה מירוחם. הם גרו כאן, בדירות של מורים. 

מכתה ה' היה לי מורה אחד מיוחד, מורה בשם מאיר חזוק. לימדאותי מכתה ה' עדסוף כתה ח'. אחר כך למדתי בישיבת בני עקיבא. המשכתי ללמוד, למדתי מקצוע, למדתי אחר כךבבית ספר מקצועי. התגייסתי בהמשך לצבא. וכך המשכתי את מסלול החיים שלי. המשכתי לעבוד, עבדתי כ – 4 שנים, ב ק.ג.מ ואחר כך במתנ"ס ירוחם, בתפקיד סגן מנהל המתנ"ס ואחר כך כמנהל המתנ"ס כ – 13 שנים.

היום אני לא עובד, אני עסוק בהתנדבויות שונות: בבית הכנסת, בפעילות בקהילה ובשכונה בפרוייקטים שונים. לצערי, כמו שאתה יודע,  זמן קצר לפני שנולדת עברתי ניתוח השתלת כליה. מוטי אחי תרם לי כליה, כי הכליות שלי לא מתפקדות, לכן אני מקדיש את זמני לפעילות התנדבותית בקהילה.

העשרה

אנייה מולדת: "מולדת הייתה אוניית מעפילים שארגן המוסד לעליה ב' של "ההגנה". נקראה על שם הרצון הלאומי היהודי למולדת בארץ ישראל". ויקיפדיה

תכנית הקשר הרב דורי – בלוג "רשמים וחוויות",אהוד עדני כותב על התכנית" "הרעיון היה לנסות להתחבר לעולם המדיה הסובב את התלמידים אך לכוון אותו לערכים. לגרום לתלמידים שמבלים שעות מול מסכים (מחשב, טלוויזיה, פלאפון, אייפוד וכו') להשתמש בכלים הללו, לא רק להעביר זמן, בטלה, שיחות, חוויה, משחקים ריקים מתוכן, אלא להשתמש בכלים הללו גם לעשיית סרטונים מסוגים שונים הבנויים מערכים שלמדנו בכיתה (בין אדם לחברו) .."

תכנית הקשר הרב דורי, פרוייקט "ערכים בעריכה" תלמידי כיתה ה' בנים, שנה"ל תש"ע

בבי"ס קול יעקב, ירוחם מורה מוביל תכנית אהוד עדני

מילון

מולדת - אניית המעפילים
מולדת הייתה אוניית מעפילים שארגן המוסד לעליה ב' של "ההגנה". נקראה על שם הרצון הלאומי היהודי למולדת בארץ ישראל.

ציטוטים

”התחלתי ללמוד בכתה ד' במעברה בבית הספר "קול יעקב" בית ספר בו אתה לומד היום“