מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורו של חפץ

סבתא שרה
יהל חזן
"יש חפצים שבאמצעותם אנו זוכרים מאיפה באנו"

לסבתא שלי קוראים שרה, היא עלתה מתימן ב 1949.

לפני שסבתא שלי עלתה מתימן לארץ קראו לה זהרה. כשהיא הגיעה לבית הספר והלכה לכיתה היו עוד הרבה ילדים שלא היו מהארץ, אז המורה פשוט עיברת לכולם את השם שלהם ומאז עד היום לסבתא שלי קוראים שרה.

סבתא שלי גדלה בעין שמר, אחרי שהיא ומשפחתה חיו תקופה מסויימת במרכז קליטה, בראש העין, בבתים שהחיילים הבריטים גרו בהם, באחריות הסוכנות היהודית. בשנת 1952 הגיעו לראשון לציון וגרו באוהלים ואחר כך בנו צריפים ובתים. כדי לדעת איזו משפחה תגור באיזה מקום עשו הגרלה.

סבתא שלי למדה בגן ואחר כך בבית הספר "ישורון" שבראשון, ממש כמו אמא שלי ודודים שלי (אחים שלה), עד כיתה ח. אחר כך למדה באורח חיים בבני ברק, בית ספר דתי, חרדי.

לסבתא של אמא שלי, כלומר לסבתא רבתא שלי היו כמה בגדים שנהגו ללבוש בתימן. אחרי כמה זמן היא הביאה את הבגדים לאמא של אמא שלי, סבתא שלי.  לפני כמה שנים סבתא שלי  נתנה את הבגדים לאחותה של אמא שלי, דודה שלי. אני ואמא שלי ידענו שיש חפץ כזה רק לא מזמן, לא ידענו שסבתא רבתא שלי, שמרה את הבגדים. סבתא רבתא שלי נפטרה לפני הרבה שנים ואני אף פעם לא הכרתי אותה וזה שהיא שמרה חפץ כזה והעבירה אותו, זה גורם לי לחשוב שאולי יש עוד חפצים וחומרים שהיא שמרה ואז אולי אוכל לנסות להכיר אותה דרך החפצים והתמונות.

פעם אלו היו הבגדים שלובשים בתימן אך יש עוד הרבה סוגים. ליהודי תימן יש בגדים מיוחדים לכל אירוע: ליום כיפור, לחגים ולשמחות. לחתן, למשל, היה בגד מיוחד שנקרא 'ג'אלייה'. מדובר בבד מיוחד, עשוי כולו מחוטי זהב, ועליו דוגמאות של פרחים. החתן לובש את ה'ג'אלייה' במשך שבעת ימי המשתה. כמו כן הוא עונד מעין קמיע שנקרא 'כוראטה'. מודבר בשרשרת שהתליון שלה בצורת משולש גדול, אותו ממלאים בעלים ובקמעות נגד עין הרע.

הזוית האישית

יהל: זו היתה עבודה חוויתית ומהנה.

מילון

אנה
הפועל אינה פירושו 'זימן', 'הִקְרָה'. בימינו הפועל אִנָּה משמש לעיתים בלשון הגבוהה בצירופים דוגמת 'אינה הגורל'.

ציטוטים

”אולי יש עוד חפצים וחומרים שהיא שמרה ואז אולי אוכל לנסות להכיר אותה דרך החפצים והתמונות“