מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורו של הילד מיכאל

אני ומיכאל בחגיגת בת המצווה שלי
מיכאל בזמן שירותו בצבא
ילדות בצל המלחמה

מיכאל בלן נולד בעיר יאשי הנמצאת ברומניה, שם בילה את ילדותו, ילדות טובה עד גיל ארבע.

בהגיעו לגיל ארבע, החליטה משפחתו לעבור לאורגייב, עיר קטנה ושקטה במולדובה. למיכאל היו שני אחים ואבא, אמו נפטרה בזמן לידתו של אחיו הצעיר.

מיכאל משתף מזיכרונותיו בימים אלו, בהם עברו למולדובה, ימים בהם אביו הכיר את את אמו החורגת. וכעבור פרק זמן  נישאו אביו ואמו החורגת, באורגייב.

לאחר זמן מה, ביום שמשי אחד החלה בפתאומיות רבה, המלחמה ( מלחמת העולם השנייה) מיכאל היה עדיין ילד צעיר בימים אלו. ומשפחתו ברחה לאוזבקיסטן . שם חיו בצריפים בפרק הזמן של המלחמה. מיכאל  הוא ילד עם סיפור חיים מרתק, שחווה ילדות בלתי רגילה.

מיכאל מספר שיום אחד, קראו לאביו להילחם במלחמה, וכך עזב אותם אבא של מיכאל. לאחר מספר שנים מהיום בו עזב אביו למלחמה, הודיעו שהמלחמה הסתיימה, העם היהודי שוחרר. לצערו הרב של מיכאל ביום זה גם הודיעו גם על פטירתו של אביו. אירועים אלו יצרו  כאב רב בליבו של מיכאל.

מספר שנים לאחר מכן, הלך מיכאל לשרת בצבא שבסיביר. כזכור לו הוא שירת בצבא שלוש שנים בהן נלחם, עבד, שירת, וחווה חוויות.

כאשר הוא סיים את שירותו הצבאי, הוא חזר אל ביתו שבמולדובה. בצבא לא רק שירת אלא גם למד וחווה דברים רבים. כשחזר לארצו  בנה במו ידיו את ביתו ומצא עבודה. לעיתים קרובות היה נוסע לבקר את אחותו בקישינב שבעיר הבירה של מולדובה. יום אחד נסע  מיכאל לקישינב לבקר את אחותו, ופגש בפעם הראשונה נערה יפה מקישינב, ששמה היה טניה. טניה הייתה אישה חכמה ומסתורית, עם חוש הומור, שאהבה לקרוא ספרים. מיכאל וטניה נפגשו מספר רב של פעמים, ולאחר פרק זמן עברו לגור יחד, בקישינב. שנים רבות של שמחה ואושר הם חיו ביחד. שנים בהן  נולדו ילדיהם, בן לאונרד, ובת אידה. כך חיה משפחת בלן בעושר ואהבה רבה. בביתה, טניה  אהבה לבשל, והיא תמיד המציאה מתכונים ומאכלים, אשר הפכו למסורת משפחתית של משפחת בלן.

ילדותם של אידה ולאונרד עברה במולדובה וכשבגרו, עלתה משפחת בלן לארץ ישראל. כפי שזכור למשפחה, הטיסה הייתה דרך אוסטריה, ולאחר זמן רב של נסיעה הגיעו לישראל. המשפחה התרגשה מאוד להגיע ארצה.

טניה ומיכאל קנו דירה  בנוף הגליל. עד עצם היום הזה, גם לאחר כארבעים ואחת שנים, מיכאל גר באותה הדירה. טניה ומיכאל חיו בזוגיות של יותר מ-60 שנה. לצערי סבתא טניה נפטרה לפני כשנה.

המסורת של טניה אותה הנחילה למשפחתנו ,בהכנת מאכליה המסורתיים, הועברה אליי ואל משפחתי. עד היום בכל סוף שבוע אנו בני המשפחה, ממשיכים את המסורת. סיפור זה הוא סיפור משמעותי עבורי, המציף המון רגש, משמעות ומסורת.

הזווית האישית

סיגל: התוכנית נתנה לי הזדמנות לשמוע את הסיפור המלא, עד הפרטים הקטנים והטובים שבו. כיום אני מספרת את הסיפור של סבא רבא שלי, מיכאל, ושמחה על ההזדמנות,  לספר ולהנציח את הסיפור של סבא רבא, סבתא רבתא ז״ל, וסבתא. אני שמחה לשתף בסיפור ההיכרות של סבא וסבתא רבתא.

מילון

צריף
צריף הוא מבנה פשוט, המיועד למגורים ארעיים, או משמש כמחסן או כסדנה. לרוב הצריף בנוי מעץ או מחומרים קלים אחרים, ולא מבניה קבועה.(ויקיפדיה)

ציטוטים

”טניה הייתה אישה חכמה ומסתורית עם חוש הומור שאהבה לקרוא ספרים.“