מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורה של סבתי לאנה

סבתא לאנה היום
סבתא בצעירותה
סיפור על עלייה וקליטה בישראל

קוראים לי לאנה, נולדתי ב 1944, ברוסיה.

אבא שלי היה מהנדס, ואמא שלי הייתה אחות. בתחילת המלחמה, הם עברו מאורל לצ'ליאבינסק, ובגלל סיבות לא ידועות הם לא חזרו בחזרה לאורל.  הם נשארו בצ'ליאבינסק. אבא שלי עבד במפעל שייצרו בו טנקים.

הייתה לי ילדות מאוד טובה, למדתי בבית ספר ואחר כך עברתי ללמוד באוניברסיטה, ולבסוף עברתי לעבוד במפעל שאבא שלי עבד בו. באותו הזמן אחרי המלחמה ייצרו במפעל טרקטורים.

בשנת 1977 פגשתי את בעלי לעתיד וב- 1978 התחתנו ונולד לנו ילד "איליה". לאחר שלוש שנים נולדה לנו עוד ילדה בשם "מאשה". לידת הילדים שלי היה הרגע המאושר בחיי, היו לנו חיים טובים ברוסיה, אבל היה חוסר במוצרים, וזה הקשה מאוד על החיים ברוסיה. לאחר כמה שנים, בעלי העלה את הרעיון לעלות לישראל, בתחילה לא רציתי, אך לבסוף ב-1990 כשהתחילו פרובוקציות נגד היהודים, הבנתי שחייבים לברוח לארץ ישראל. הכל היה נראה טוב, אבל לא אהבו ברוסיה יהודים. הודענו לכל הקרובים לנו שאנחנו עוברים לישראל, וב-14 לאוגוסט 1990 היינו כבר בישראל. כשירדנו מהמטוס קיבלנו מכת חום, אנשים צעירים וטובי לב, עזרו לנו ועטפו אותנו בחום, ושלחו אותנו לכרמיאל, למשפחה טובה שאצלה התארחנו כשבוע. לאחר מכן הממשלה נתנה לנו דירה בנהריה, וזה היה מדהים ומעורר שמחה.  התחלנו ללמוד באולפן לעברית, הבן, איליה למד באוניברסיטה במסלול רפואה בירושלים, והבת מאשה, הלכה ללמוד הוראה. כשהם התחילו ללמוד זה היה משמח מאוד לראות אותם מסיימים את הלימודים. שניהם גמרו את הלימודים בהצלחה.  הבן שלי רופא מוצלח, והבת שלי גננת מוצלחת מאוד, עכשיו לכל אחד מהם יש משפחה גדולה ומאוחדת, הם מחזירים לנו את הדאגה ואת האהבה שאנחנו נתנו להם. גם, הנכדים שלנו מחזירים לנו אהבה, תמיד מתעניינים בנו ותמיד פה כדי לעזור.

לדעתי חייתי חיים טובים, היו רגעי משבר אבל היו גם רגעים מלאי שמחה ואהבה.

הזווית האישית

דוד: היה לי מעניין לשמוע את הסיפור של סבתא על החיים ברוסיה, ועל החיים בישראל.

מילון

.אורל
.המחוז הפדרלי של אורל הוא אחד מהמחוזות הפדרליים של רוסיה. המחוז הוא המערבי מבין שלושת המחוזות הממוקמים באסיה. אוכלוסיית המחוז מונה 12,080,523 נפש ושטחו הוא 690,698 קילומטר רבוע.. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”.לדעתי חייתי חיים טובים, היו רגעי משבר אבל היו גם רגעים מלאי שמחה ואהבה.“