מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורה של סבתא רחל

אני וסבתא בחג שבועות
סבא וסבתא בחתונה של אימא ואבא
בית ,משפחה, וחוויות ילדות

שמי רחל ארמה, נולדתי בביזר שבפרס בשנת 1950.

עליתי לארץ בשנת 1951.יש לי שש אחיות, ועד גיל תשע גרתי  במעברת רמתיים. שיחקתי לרוב מחוץ לבית, בכדור ובקפיצה על חבל, והלכתי גם לתנועת הנוער העובד.

כשהייתי בת שנה הייתי חולה בשעלת, ונלקחתי לביה"ח. הורי לא ידעו איפה אני, ורק כשבכיתי והם שמעו את קולי, הם חזרו ואמרו לאחות, שאני הבת שלהם. ומשם לקחו אותי הביתה (זאת חוויה לא נעימה זה היה סיפור מאוד מצמרר, ולצערנו הרבה הורים איבדו את ילדיהם).

לא עשיתי שירותי צבאי כי בעלי היה דתי. התחתנתי בגיל תשע עשרה. החתונה נערכה בבת ים בבית הכנסת. בעלי אבי, כשכבר היה לבוש בבגדי חתן, יצא לקנות סופגניות מהרחוב, מנער שרכב על אופניים, והסיע ארגזי סופגניות טריות. אבי קנה את כולן והביא לאולם.

למדתי  תפירה ורפואה אלטרנטיבית ועסקתי כרפלקסולוגית עצמאית בבית.

יש לנו שלוש בנות ובן: חגית, רויטל, מידן, ודנית. וארבע נכדות: דריה, תהל, נגה ורימון.

התחביבים שלי הם ציור וקריאת ספרים. אני מבלה את יתר הזמן שלי בקנטרי, בחוגי פילטיס, ציור וריקודי עמים, וכמובן בשחייה.

כרגע אני נמצאת באריזות ובמעבר לבית החדש.

סיפורו של חפץ:

בחרתי בכיסוי לבקבוק יין, שאבא שלי היה מברך ומקדש בבית, עוד כשהייתי ממש קטנה, בערך בגיל שש. חשוב לי לשמור ולהיזכר בתקופה שהייתי ילדה קטנה, ובעיקר לזכור את אבא. מאז שהייתי ילדה קטנה, אבא היה קם בבוקר שבת, והולך לבית הכנסת להתפלל, וכמובן שגם בכל החגים. לפני שהיה  חוזר מבית הכנסת, היינו עוזרים לאימא לערוך את השולחן, לארוחה של שבת או חג. מידי פעם גם אני הייתי הולכת לבית הכנסת ביחד עם אימא, אלו היו ימים שזכורים לי כחוויה מאוד נעימה,  לכן חשוב לי לשמור על החפצים הללו. בקבוק היין עטוף בבד של מגן דוד, שנראה כמו טלית בצבע כחול לבן. ופקק של מגן דוד בצבע כחול.

הזווית האישית

נגה: נהנתי ללמוד על הילדות של סבתא, ולשמוע סיפורים מהעבר שלה ושל משפחתה.

מילון

טלית
פריט הנלבש בזמן תפילה.

ציטוטים

”"כיסוי לבקבוק יין שאבא שלי היה מברך ומקדש בבית, עוד כשהייתי ממש קטנה בערך בגיל שש".“