מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורה של מרים עמירן

אני ונכדתי כיום.
אני משחקת "הולה הוק"
דרישת שלום מאבא

שמי מרים עמירן, נולדתי בבית חולים בחיפה בשנת 1947, כבת רביעית להורים שהגיעו לישראל מגרמניה.

בתחילה ההורים שלי גרו בחיפה. מספר שנים לאחר מכן, ההורים שלי עברו לגור בקרית עמל ואני נולדתי שם. אחרי נולד אחי הצעיר.

אבא שלי עבד בחלוקת נפט בעמק, והיו לו סוס ועגלה.

כשבנו את טבעון, המשפחה עברה להתגורר בטבעון, ואבי פתח חנות לכלי בית במרכז.

גדלתי בטבעון, והלכתי לתנועת הנוער העובד. כשהייתי ילדה, שיחקתי ברחוב עם ילדי השכונה, קלאס, תופסת, גולות.

היינו יורדים לואדי, קוטפים רקפות, כלניות, ונרקיסים (בזמנו, הפרחים האלו לא היו מוגנים), וכל שבת הייתי הולכת ברגל לבית שערים עם כל החברים.

כשהתגייסתי לצבא, שירתי בסיס הטכני בחיל האוויר, בתפקיד סמלת ח"נ וסעד. הייתי אחראית על הבנות בבסיס, וטיפלתי בכל הבעיות של החיילים בבסיס בנושא מצב משפחתי.

התחתנתי ב-1969 עם סבא. פגשתי אותו בבית חולים רמב"ם, וחשבתי שהוא אחד מהחיילים שטיפלתי בו, וככה נוצר הקשר בינינו.

בנינו את ביתנו בקרית ביאליק ושם נולדו ילדינו.

עבדתי בבנק דיסקונט בתפקידים שונים, וסבא עבד במפעל דשנים וחומרים כימיים, בתפקיד מנהל מחלקה בכוח אדם.

בשנת 1972 נולד הבן הבכור מעוז. בשנת 1976 נולד תומר. הילדים גדלו בקרית ביאליק וסיימו את לימודיהם באורט ביאליק. לאחר מכן, שניהם המשיכו את לימודיהם בטכניון.

כיום אני אוהבת מאוד לבשל, לאפות, לרקום ולקרוא ספרים. לפני הקורונה, נסעתי הרבה לחו"ל, הלכתי לערבי זמר והצגות, נפגשתי הרבה עם חברות.

אני מאוד אוהבת את הנכדים שלי ואוהבת לארח אותם.

חקר מכתב 

סבתא מרים:" המכתב נכתב  על ידי הורי שהיו בבית והם באו לבקר את הנכדים שלהם. זה זיכרון מהורי וכתב ידיהם ושמרתי אותו לאורך כל השנים.

את המכתב כתב אבא שלי. הנמענים היו אני וגד.

המכתב נכתב בחודש פברואר. בשנת 1984 ונמצא ברשותי מאז שהוא נכתב והגיע לידי, והוא נמצא על השולחן בביתי.

אבי רצה לספר לי מה קרה כשהוא היה עם הנכדים שלו בזמן שאני הייתי בעבודה. הוא רצה לספר לי מה שהנכדים שלנו אכלו, וגם איך שהם התנהגו.

הדמויות במכתב היו מעוז ותומר הילדים שלי. כשמצאתי את הפתק על השולחן, התקשרתי ואמרתי לו שאני מאוד שמחה שהיה  לו כיף אצלי.

אפשר ללמוד על התקופה, שסבים לא היו באים לבקר כמו שסבים באים לבקר היום. בתקופה זו לא היה קל, הייתי רחוקה מהורי וגדלתי את הילדים, ללא עזרת הורי. הייתה אווירה מאוד חמה, וכולם אהבו את כולם ולא היו בעיות מיוחדות. המכתב נכתב בביתי והיה במקום גלוי. הוא נכתב על נייר מכתבים פשוט. כלי הכתיבה שהשתמשו בו הוא עט. הכותרת המתאימה למכתב זה "דרישת שלום מאבא" המשפט המעניין במכתב הוא   "אני יכול להגיד מכל הלב, הייתי מרוצה מהנכדים "

אני מאוד מתגעגעת להורי, הייתי מאוד קשורה אליהם, ובכל בוקר הייתי מתקשרת לאמי. הם חסרים לי מאוד.

הזווית האישית

סבתא מרים: היה לי מאוד כיף לספר לנכדתי על הילדות שלי, ועל החוויות שעברתי כילדה.

מאיה: החוויה שלי מהקשר הרב דורי הייתה להכיר את סבתא שלי, ואת הילדות שהייתה לה. היה לי מאוד כיף לשוחח איתה ולהקשיב לסיפור.

מילון

סמלת ח"נ וסעד
סמלת ח"נ וסעד זה סמלת של חיל נשים ועזרה לחיילים.

ציטוטים

”"כשהתגייסתי לצבא שירתתי בטכני בחיל האוויר בתפקיד סמלת ח"נ וסעד".“