מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורה של מרים גוליאק

סבתא מירי , סבא מאורי ודניאלה בשנת 2015
סבתא מירי ביום חתונתה עם סבא מאורי, 1967
עלייה וציונות

שמי מירי, נולדתי באורוגוואי בעיר מונטווידאו. ההורים שלי באו מפולין שזה במרכז אירופה, בני המשפחה חיו שם כמה דורות ואין לי מושג מאין הגיעו לפני כן.

הילדות באורוגוואי הייתה מאושרת: למדתי בבית ספר יסודי לא יהודי אבל השתתפתי בתנועת נוער יהודי-ישראלי, למדנו שירים ישראלים ודיברנו על ארץ ישראל. היו לי הרבה חברים יהודים וגם לא יהודים, אף פעם לא הרגשתי הבדל חוץ מהחגים – חגגנו חגים שונים.

המעבר לאורוגוואי

לאחר חורבן בית שני, כל היהודים שחיו בארץ ישראל התפזרו בכל העולם וגם המשפחה הקדומה שלי. בפולין הייתה הרבה אנטישמיות. במלחמת העולם השנייה שישה מיליון יהודים נהרגו על ידי הגרמנים הנאצים. כשההורים שלי ראו שכבר אי אפשר לחיות בפולין, הם חיפשו מקום אחר בעולם. באותו זמן בארץ ישראל שלטו הבריטים ולא נתנו ליהודים לעלות לארץ, ההורים שלי חיפשו מדינה שתקבל אותם. רוב המדינות לא רצו לקבל יהודים והמדינה היחידה בדרום אמריקה שהייתה מוכנה לקבל אותם הייתה המדינה אורוגוואי. כך נולדתי וגדלתי באורוגוואי, מדינה ללא אנטישמיות ומאוד ליברלית. כאמור, הייתה לי ילדות מאושרת וקיבלתי ערכים של ציונות.

עלייה לישראל

לאחר שהתחתנתי עם בעלי מאורי ונולדו לנו ילדים, בן ובת – קרינה ואלכס היה לנו חלום לעלות לארץ ולגדל את הילדים כישראלים. בשנים הראשונות בישראל לא היה לנו קל. עבדנו קשה וגרנו ברעננה. גם בעלי ואני היינו שכירים ובגלל הקושי בשפה העברית לא היה קל להתקדם. במשך הזמן אני מצאתי עבודה בשפות אנגלית וספרדית בשגרירות (עבדתי שם במשך 17 שנה) ואחר כך בנציגות של בנק שויצרי.

הילדים גדלו מאוד עצמאים, מה שנקרא "ילדי מפתח". במשך השנים התקדמנו והילדים היו בצבא ובאוניברסיטה, התחתנו ונולדו להם ילדים. למרות כל הבעיות והמלחמות זה הבית שלנו.. יש לציין שמהרגע שהגענו לארץ, הרגשנו רצויים וזה הבית שלנו. כל דבר קטן ריגש אותנו: מסביב כולם יהודים ואנחנו כבר לא מיעוט. אנשים קיבלו אותנו מאוד יפה, עזרו לנו להתאקלם בצורה הכי טובה שרק ניתן.

בר מצוה של בני אלכס, 1982 

יש לי כמה זכרונות מחוויות ראשונות שחווינו בארץ. לדוגמא: יום העצמאות הראשון שלנו בארץ והטיול הראשון לירושלים שמילא אותנו בשמחה. ביום העצמאות חגגנו בכיכר רבין בתל אביב, רקדנו ושרנו ביחד עם כולם וקנינו דגלים לילדים. טיילנו בכל הארץ ופגשנו אנשים אשר עד היום הם חברי אמת. הילדים גדלו כמו צברים אמיתיים, שירתו בצבא, למדו, התחתנו והקימו משפחות. לאחר מספר שנים, עלו לארץ גם אחי ואמי: המשפחה שלי התאחדה – כולנו סוף סוף במולדת האמיתית שלנו.

כיום יש לנו שני נכדים חיילים ואנחנו מאוד גאים בהם. החלום התגשם: "לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית".

מימין: סבתא מירי ודניאלה בגיל חודש, 2010, משמאל: סבתא מירי ודניאלה בת 3, 2013 

הזוית האישית

סבתא מירי: דניאלה המקסימה שלי, נהניתי מאוד להשתתף איתך בתכנית הקשר הרב דורי מכיוון שאני מאוד אוהבת אותך. שמחתי לספר לך את סיפור העלייה שלי לארץ כדי שתביני את השורשים ושתדעי קצת על המשפחה שלנו.

דניאלה: לסבתא היקרה שלי, נהניתי לעבוד איתך ולהשתתף איתך בתכנית הקשר הרב דורי, לקרוא את סיפור חייך ולשמוע קצת על משפחתינו. אני מאוד שמחה שבגלל הציונות שלכם אני נולדתי בארץ ישראל ולא בגולה.

מילון

מונטווידאו
מונטווידאו היא עיר הבירה, הנמל המרכזי, והעיר הגדולה ביותר באורוגוואי. מונטווידאו היא העיר היחידה במדינה בעלת למעלה ממיליון תושבים. במונטווידאו ישנו נמל ימי, אחד מהחשובים באמריקה. בעיר נמצאות מצבות זיכרון ומוזיאונים רבים, וכמו כן גם מבנים היסטוריים וכיכרות. על פי מסד נתוני משאבי האנוש, מונטווידאו היא העיר בעלת איכות החיים הגבוהה ביותר באמריקה הלטינית. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”אנחנו יהודים גאים ומאושרים שיש לנו מדינה משלנו ואנחנו צריכים לשמור עליה ולהיות ערבים זה לזה“

”אני מאוד שמחה שבגלל הציונות שלכם אני נולדתי בארץ ישראל ולא בגולה“