מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורה של בובה

רחלי ויואב
רחלי בתקופת הטירונות
הבובה כזיכרון משמעותי מילדותי

שמי רחל, מקור השם מהתנ"ך. בעבר כינו אותי 'פשפש' בגלל שהייתי הקטנה במשפחה. שם משפחתי שילון, לא שם המשפחה המקורי. שם משפחתי המקורי-שלונסקי. נולדתי בארץ ישראל בקיבוץ מסילות בתאריך  21/9/1950 .

נולדתי להורים שנולדו בפולין והספיקו לעלות לארץ לפני מלחמת העולם השנייה, בניגוד לרוב בני משפחתם שנספו בשואה. אבי היה פעיל בתנועת השומר הצעיר בפולין וכמובן שהמטרה הייתה עליה לארץ ישראל.

אמי נולדה למשפחה דתית ומאוד אמידה ולמרות הכל גם אמי הצטרפה לתנועת השומר הצעיר ושם גם הכירה את אבי. משפחתה מאוד התנגדה לדרך שבחרה. שני הוריי היו ציוניים ובשנת 1932 עלו לארץ ישראל להגשים את החלום – הקמת המדינה. הם היו מראשוניי מקימי קיבוץ מסילות שבעמק בית שאן, ושם נולדו ילדיהם.

זיכרון ילדות שלא אשכח: מלחמת קדש, ניתנה הוראה להאפיל את הבתים. בגן הילדים כיסו את המנורות במכנסיים קצרים כהים עם גומי (כמו של פעם). באחד הימים כשהייתי בגן נכנס אחי הבכור יורי, חייל במדי צבא שחזר מהמלחמה, הרים אותי חיבק והעיף אותי לגובה, לא הייתה מאושרת ממני.

זכורה לי ילדות נהדרת בקיבוץ, המון טבע וחופש, שחקנו המון בחוץ וטיילנו טיולי טבע. ישנו בלינה משותפת בבית ילדים, בקיץ היינו מגיעים בערב לבית הילדים, לובשים פיג'מות ויוצאים לטיול לילה ברחבי הקיבוץ.

בהיותי פעוטה כבת שלוש, אמי החליטה לנסוע לבקר את אחיה – ניצול שואה שהגיע לשוודיה אחרי המלחמה במצב ירוד, כחוש, וחלש, לאחר שאשתו ובתו התינוקת נרצחו לנגד עיניו. בשוודיה הצליח להשתקם לאט לאט, נישא בשנית והקים משפחה חדשה.

אחיה של אמי הוא הניצול היחיד מכל בני המשפחה ששרד את המלחמה. כל יתר בני המשפחה: סבא וסבתא, הורים ושלושה אחים נשואים וילדיהם, כולם נספו בשואה. אמי החליטה שהיא חייבת לפגוש את אחיה הניצול וטסה לשוודיה לתקופה שבשבילי נראתה כנצח. בראיה שלי הרגשתי שהיא עזבה אותי ולא תחזור לעולם (חרדת נטישה).

"כפיצוי "כשחזרה אמי, היא קנתה לי בובה גדולה שהולכת ובוכה, בובה מיוחדת שלא נראתה כזו באותה תקופה בארץ. הבובה הייתה מאוד משמעותית בשבילי וכל הזמן הייתה איתי. למרות הבובה, כשאמי חזרה לא הסכמתי לגשת אליה. היא הייתה שונה לא זיהיתי אותה, לא זכרתי אותה וגם מאוד כעסתי עליה שעזבה אותי ברחתי ממנה ונצמדתי לאבי. למחרת ניסתה שוב להתקרב אליי לאט לאט. עד היום הבובה שמורה אצלי, אומנם מפורקת ומרוטת שיער, אבל מזכירה תקופת ילדות מאוד טראומטית ועצובה עבורי אך חשובה.

 אני והבובה

מכאן נפתח הסכר והחלו לדבר על המשפחה שנספתה בשואה, וזו ששרדה את השואה. אחי הבכור הוא בן הראשון שנולד בקיבוץ ושמו יורי. הוא נולד ביורה – הגשם הראשון וגם התינוק הראשון שנולד בקיבוץ. אחריו נולדו עוד שני אחיי יגאל וצבי ואני הצעירה במשפחה, בת יחידה אחרי שלושה בנים. שמחה גדולה הנסיכה לבית משפחת שלונסקי.

בילדותי למדתי בביה"ס יסודי בקיבוץ מסילות, בחטיבה הצטרפנו לביה"ס אזורי בקיבוץ בית אלפא שנקרא 'מוסד גלבוע'. בתקופת הצבא הייתי מוכמת בחייל האוויר במירון. לאחר הצבא חזרתי לתקופה קצרה לקיבוץ ולאחר מכן התחתנתי ועברתי לגור בקיבוץ כפר בלום בגליל העליון. לאחר גירושיי עברתי לגור בקריות, רוב שנותיי עבדתי כמזכירה בביה"ס יסודי בקריות.

 בשרות הצבאי

כיום יש לי בת אחת נשואה ושמה מור, סיימה את לימודיה בטכניון בהנדסת ביוטכנולגיה ומזון.

הזוית האישית

יואב: נהניתי מאוד לכתוב עם רחלי את הסיפור, למדתי על העבר שלה ועל חיי הקיבוץ.

מילון

חרדת נטישה
פחד

ציטוטים

”בראיה שלי הרגשתי שהיא עזבה אותי ולא תחזור לעולם (חרדת נטישה).“