מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתא שלי ליליאן בן דוד

תמונה שלי ושל סבתא שלי
תמונה של סבתא שלי בעברה
ילדותה של סבתא שלי בטורקיה

שמי ליליאן, נולדתי באידירנה שבטורקיה בתאריך 4.1.1944. אני הייתי בת הזקונים של הוריי וקראו לי ליליאן. היתה לי אחות גדולה  – אלגרה, ואח גדול – רפי.

לפני שנולדתי, להוריי נולד תינוק שנפטר בגיל חודשיים ימים ממחלה. בעקבות האירוע המצער, אמי היתה בדיכאון המון שנים וכשנולדתי אמי סיפרה לי שהחזרתי לחייה את האופטימיות והאושר. ממש כמו מתנה.

גדלתי עם אימא, אבא ואחותי הגדולה בבית גדול ומפנק של שמונה חדרים, עם מטפלת אישית. הייתי שחקנית כדור יד בנבחרת של בית הספר. הייתי שחקנית טובה.

בטורקיה עבדתי במפעל לייצור פלסטיק. הייתי אחראית על עובדים, על הייצור ועל הכספים. החיים בטורקיה היו טובים והייתי מאושרת. היה מאוד קשה לעזוב את הארץ שנולדתי ולמדתי בה, לעזוב את החברים הקרובים שלי. בסופו של דבר, בשנת 1970, כשהייתי בת 26, החלטנו הוריי, אחותי, בעלה, בתה ואני לעלות לישראל באונייה.

אני בטורקיה בשנת 1968

את האחיינית שלי ואותי העבירו לקיבוץ גבעת ברנר כמתנדבות לתקופה של חצי שנה. אנשי הסוכנות לא הסכימו לרשום בתעודת הזהות שלי את השם איתו נולדתי. אז הפכתי באופן רשמי מליליאן ללאה. בקיבוץ "גבעת ברנר" עבדתי מחצית מהיום ולמדתי עברית בחצי הנוסף. היינו קבוצה של מתנדבים מכל העולם (הולנד, הודו, אנגליה, צרפת, שבדיה ועוד) עם דבר אחד משותף – יהודים מהגולה שעשו עלייה לארץ ישראל. התחברנו מאוד מהר.

אני, הכלב שלי וחברים בקיבוץ גבעת ברנר

בזמן שחייתי בקיבוץ, בעת אירוע משפחתי, הכרתי מנהל בכיר בחברת מוטורולה (חברת תקשורת בינלאומית) שהציע לי עבודה. בגלל שלמדתי מהר את השפה העברית, האחראי של הקיבוץ, שחיבב אותי, עזר לי לעזוב את העבודה בקיבוץ ולעבור לעבוד במוטורולה. עבדתי במוטורולה כ-35 שנה עד שיצאתי לפנסיה.

יום העבודה הראשון שלי במוטורולה

אחרי חצי שנה בקיבוץ, נתנו להוריי ולי דירה בשכונת שביב בהרצליה. אחותי, בעלה ובתה עברו לגור ברמת השרון.

יום אחד היתה לאחותי תקלה באנטנה של הטלוויזיה. אני הייתי בביקור אצלה. היא הזמינה טכנאי לתיקון, אך מאחר והתקלה לא תוקנה, היא הזמינה שוב את הטכנאי. הפעם הטכנאי הגיע יחד עם חברו הטוב יעקב – סבא של נדב. ככה הכרתי את סבא של נדב ומשם כל השאר היסטוריה…..

אני וסבא יעקב בשנת 1971

הזוית האישית

נדב: היה מעניין ומרגש לדעת את עברה וילדותה של סבתא שלי.

מילון

ג'יברה
שם משפחה של סבתא שלי

אדירנה
אדירנה (בטורקית Edirne) היא עיר בתראקיה, בחלקה האירופי של טורקיה. היא שוכנת כ-250 ק"מ מערבית לאיסטנבול, בסמוך לגבולותיה של טורקיה עם יוון ובולגריה. העיר משמשת כבירתה של נפת אדירנה, ובשנת 2010 התגוררו בה כ-138,793 תושבים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”לפני שנולדתי, להוריי נולד תינוק שנפטר בגיל חודשיים ימים ממחלה“