מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתא רבקה עולה מצ'ילה

סבתי בצ'ילה
סבתי וסבי בארץ
העליה מסנטיאגו

נולדתי בצ'ילה בשנת 1937. אמי נולדה ברוסיה ובילדותה היגרה עם משפחתה לצ'ילה באוניה לפני מלחמת העולם הראשונה. הם הגיעו לצ'ילה מפני שהם הבינו שעומדת לפרוץ מלחמה. אבי נולד בארגנטינה וגם הוא עזב לצ'ילה מסיבה לא ידועה.

עליתי לארץ בגיל 21, כ-10 שנים לאחר קום המדינה. עליתי ארצה מפני ששמעתי ברדיו ובחדשות שאנשים שעלו לארץ ישראל היו שמחים ומרוצים בארץ. חברה שלי אמרה לי שהסוכנות היהודית עושה עליה לארץ לשנה ומי שלא רוצה להישאר אחרי שנה יכול לחזור לארצו.

עליתי באוניה מתנועת הנוער "דרור" עם עוד 5-6 אנשים דרך הסוכנות היהודית. האוניה הפליגה מנמל סנטיאגו שבצ'ילה ובדרכה לארץ ישראל עצרה בקולומביה ובאיטליה ואספה עוד אנשים שרצו לעלות ארצה, ולבסוף הגענו לנמל חיפה. באוניה הכרתי עוד חברים ואת בעלי לעתיד, ניקולס שעלה עם אחיו מקולומביה. בנמל חיכה לנו מדריך מתנועת הנוער בצ'ילה ומנמל חיפה הסיעו אותנו ברכבים לקיבוצים שונים בארץ. אני הגעתי לקיבוץ כיסופים שבדרום.

בכיסופים עבדתי עם חברים בקטיף תפוחי אדמה. קמנו ב-4:00 לפנות בוקר וסיימנו לעבוד ב-12:00 בצהריים, ואחר הצהריים היינו נפגשים עם חברים ולומדים עברית.

לאחר 4 חודשים עברתי לקיבוץ געתון בצפון. עברתי מפני שניקולס, שהכרתי באוניה, היה בקיבוץ געתון. גרנו בצריף גדול עם כל מי שהגיע מדרום אמריקה. עבדתי במטבח ולאחר מכן עבדתי בבית הילדים ובבית התינוקות כי רציתי לטפל בילדים ובתינוקות, ובשעות שלא עבדתי למדתי עברית ונפגשתי עם חברים. בכל בית תינוקות היו 6 תינוקות לפי גילאים. הם גרו שם מפני שהוריהם היו עסוקים בעבודה בקיבוץ.

לאחר מכן בשנת 1971 אמי עלתה ארצה באוניה עם שלושת האחים שלי והם עברו לגור בפתח-תקווה, ולאחר מכן התחתנתי עם ניקולס ועברתי לגור איתו בבית קטן בקיבוץ געתון.

כיום אני גרה בדירה בנהריה ויש לי 4 ילדים ו-2 נינים.

הזוית האישית

בעקבות עבודת השורשים למדתי על סיפור העלייה של סבתי ועל ילדותה, נהנתי מאוד להקשיב לספורים של סבתי וללמוד מהם.

מילון

סנטיאגו
עיר הבירה של צ'ילה, עיר הולדתה של סבתי, העיר ממוקמת במרכז צ'ילה, בעיר מתגוררים כמעט 6 מיליון תושבים.

ציטוטים

”"עליתי ארצה מפני ששמעתי ברדיו ובחדשות שאנשים שעלו לארץ ישראל היו שמחים ומרוצים בארץ."“