מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתא עם ידי הזהב

סבתא שורה והנכדה אופיר
סבתא בתנועת הנוער "גורדוניה".
סיפור חייה של סבתא רבתא רחל 1910 - 1998

סבתא שורה מספרת לי על סבתא רבא שלי, רחל שנולדה וגדלה בגליציה, פולין.
 
היא הייתה הבת הצעירה במשפחה בת 8 ילדים. אחיותיה הגדולות עסקו בתפירה והיא תמיד התבוננה בהן.     סבתא הצטרפה בגיל 13 לתנועת הנוער "גורדוניה". הם למדו עברית, מולדת ושירי ארץ- ישראל. הם היו מבלים בשירה וריקודים וחייבים לדבר ביניהם רק בעברית. מי שדיבר בשפה אחרת קיבל קנס כספי, תרומה לקק"ל. לפני העלייה ארצה הם היו חייבים לעבור הכשרה חקלאית. סבתא וקבוצתה עבדו בחווה וגרו במחסן תבואה. תנאי החיים והעבודה היו קשים מאוד. 
 
סבא וסבתא חיכו בכיליון עיניים לעליה ארצה. הם גרו במחנה הכשרה משותף בזלביה. לאחר נישואיהם קיבלו אשרת עליה ארצה. בשנת 1932 הם הפליגו סוף סוף ארצה באוניה איטלקית. המסע לארץ ארך שבועיים והיה קשה, הים געש והם חלו במחלת ים. כאשר ראו את חופי הארץ כולם הבריאו ופרצו בשירת "התקווה".
 
סבתא לא תישכח את הפחד הנורא כאשר ערבים עם מכנסי שרוול רחבים וכאפיות על הראש, תפסו וזרקו אותם על סירות, כדי להעבירם לחוף ומשם לבית העולים בחיפה  שם עשו להם חיטוי וחיסונים. המקום הראשון בו שהתה הקבוצה זמן קצר היה בנס- ציונה. משם עלו להקים את הישוב "כפר החורש" שבגליל. הם חיו בקומונה מלאה, לא היה להם שום דבר פרטי.
 
החיים היו קשים, סיקול אבנים והובלת דליי מים על חמורים מהבאר לראש ההר ושמירה בלילות. בקבוצתם הייתה בחורה מנהלל אשר סיפרה להם על בית הספר החקלאי בנהלל, סבא מאד נמשך לשם והם עברו להתגורר בנהלל בצריף ישן בחצר משפחת אותה הנערה. הם הביאו עימם שתי מיטות ברזל ומיזרנים, סכין ושתי כוסות וצלחות.
 
סבא התקבל מיד לעבודה בביה"ס החקלאי והיה מאושר. הוא למד לחרוש עם פרדות והיה חורש ושר וכל נהלל שמעה את שירתו היפה. סבתא עם ידי הזהב שלה תפרה כיסויים לפחי נפט ששימשו לכיסאות, ארגז גדול שימש לשולחן, היא תפרה ורקמה וילונות, הם היו מאושרים. מהר מאד סבתא קיבלה עבודות תפירה לאנשים וממעט הכסף שהרוויחו חיו וגם שלחו להורים בפולין.
 
בפגישה עם חברים הם הושפעו לעבור לרעננה לעבוד במשתלת עצי פרי וורדים. ואכן הם עברו לרעננה להיות יחד עם חבריהם מההכשרה. סבא חלה אך היה מאד מאושר. בשנת -1936 נולדה גלילה. בשנת -1940 הם קנו משק בחרות ועברו להתגורר במושב. הקימו משתלות הדרים וורדים. אך עד שהצמחים יגדלו ויתאימו למכירה הם הלכו ברגל יום יום לכביש הראשי כדי לנסוע באוטובוס לרעננה לעבוד ולהתפרנס. לאט לאט המשק התפתח, הם שתלו שטח וורדים, סבא וסבתא רחל קטפו את הוורדים בלילות לאור פנסים שהיו מוצמדים למצחם, הקטיף נעשה לאחר שחזרו מיום עבודה ברעננה. את הפרחים הארוזים סבא סחב על כתפיו לתל מונד למשאית "שלב". העבודה הייתה מאד קשה ומתישה.
 
הם חיו בצמצום רב. נולדו להם שתי בנות נוספות, רעיה ושרה. גאוותה הגדולה הייתה ששלושת בנותיה היו תמיד לבושות בבגדים יפים ומיוחדים,מגוהצים ומטופחים וסרטים לבנים על ראשן. בנוסף לעבודתה בחקלאות סבתא מצאה זמן גם לעסוק בתפירה. בנות ונשות המושב היו מגיעות אליה כדי לתקן ולתפור בגדים. חבילות בגדים מאמריקה שהגיעו אלינו עוררו התרגשות בקרב ילדי השכונה שהיו באים למשש,לראות ולהריח את "אמריקה".
 
סבתא פרמה חלק ניכר מהבגדים ותפרה מהם בכישרון ניכר בגדים חדשים ויפים. כל חייה, עד מותה, אהבתה הגדולה של סבתא הייתה עבודות מלאכת היד: תפירה, תיקוני בגדים,סריגה וריקמה.
 
משוב של אופיר
נהניתי מאוד לעבוד עם סבתא שורה. למדתי על חיים של סבתא רבא רחל, חייה בפולין, עלייתה וחייה בארץ. שמעתי הרבה על תפירתה ועבודות היד שלה שעדיין מקשטות את בתי – המשפחה. שמחתי ללמד את סבתא שורה על מחשבים ואמשיך ללמד אותה ולעזור לה תמיד.
 
משוב של סבתא שורה
כשפרשתי לפני שנה לגימלאות, פנתה אלי אילת כדי שאצטרף לתכנית הקשר הרב דורי. אך אני המתנתי לאופיר נכדתי הבכורה. בעבודתנו המשותפת הקשר הטוב בינינו התחזק, אופיר למדה על מקורות המשפחה ולימדה ותמשיך ללמד אותי דברים חדשים במחשב.    

מילון

סיקול אבנים
הוצאת אבנים משטחים חקלאיים המיועדים לעיבוד

ציטוטים

”סבתא פרמה חלק ניכר מהבגדים ותפרה מהם בכישרון ניכר בגדים חדשים ויפים.“