מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתא מרים זלינגר ואני

שירה וסבתא מרים
מרים זלינגר בילדותה
ביקורים מיוחדים אצל סבתא בכל קיץ

שמי שירה רהב, אני תלמידת כיתה ו' בבית ספר פרחי המדע ברחובות וסבתי, מרים זלינגר, בחרה לספר לי על הקשר המיוחד שהיה לה עם בנות הדודות שלה בילדותה, קשר שאותו היא זוכרת עד היום.

וכך סבתי מספרת: "נולדתי בשנת 1955. בין השנים 1970-1964 בכל שנה הייתי מגיעה לסבתא שלי בקיץ. היינו שש בנות דודות ובאנו לסבתא שלנו לחודשיים של הקיץ. היא גרה בעיירה קטנה בשם סורוקי במולדובה וכל אחת באה ממקום אחר: פולין, בלארוס ואני מאוקראינה. היה צריך לנסוע הרבה שעות באוטובוסים ורכבות כדי להגיע. הייתה לסבתא דירה קטנה וישנו על הרצפה ועל שמיכות. הייתה לה חצר עם עצי פרי שהיינו מבלים שם הרבה.

היו לה שכנים, רובם היו יהודים, והיינו בחבורות. בימים בהם היה ממש חם היינו הולכים להתרחץ בנהר והיה מאוד כיף. סבתא שלנו לימדה אותנו לדבר ביידיש, בכל פעם שהיא ביקשה או אמרה משהו, היא אמרה את זה ביידיש והיינו צריכות ללכת לשכנה ולבקש עזרה בתרגום.

היינו משחקים קלאס ובכדור אך בעיקר היינו עוזרים בעבודות הבית. הייתה בחוץ מקלחת מעץ וכדי להפעיל אותה היינו צריכים לחכות שהשמש תחמם את הדוד ואם לא הייתה שמש באותו יום הלכנו להרתיח מים בסירים בתוך הבית.

הביקורים האלה כל קיץ, בנות הדודות, הסבתא ואני, זאת חוויה שאני זוכרת עד היום!

מרים זלינגר ובנות דודתיה

הזוית האישית

מרים: היה מרגש, נזכרתי במשפחה שלי ובחוויות מהילדות. הבנתי שיש הרבה דברים ששירה לא ידעה על עברי. בעקבות התכנית אני יותר מספרת לנכדים על עברי. בחרתי דוקא בסיפור זה כי הוא מיוחד בכך שלסבתא שלי היה חשוב שנכיר את כולם. כולם באו מרחוק. אם סבתי לא היתה מתעקשת שנבוא, היינו נפגשים רק פעם בכמה שנים. המפגשים אצלה גיבשו את כולנו יחד וכך גם אנחנו עושים היום עם נכדינו (ארוחות שישי, טיולים משותפים ועוד).

שירה: היה לי מרגש ומהנה לשמוע את הסיפור, להתחבר למשפחה שלי ולדעת עוד על העבר של סבתא שלי.

מילון

יידיש
הַלָּשׁוֹן הַיְּהוּדִית הַמְּדֻבֶּרֶת בְּפִי יְהוּדִים אַשְׁכְּנַזִּים, בְּעִקָּר בְּאַרְצוֹת הַגּוֹלָה (בְּמִזְרַח אֵירוֹפָּה וּבְמֶרְכָּזָהּ, בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית וְעוֹד)

ציטוטים

”הביקורים האלה כל קיץ, בנות הדודות, הסבתא ואני, זאת חוויה שאני זוכרת עד היום!“