מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתא אלה כאהן מספרת לשחר

סבתא ואני בהופעת בלט
סבתא מחופשת בפורים לליצן, בשנת 1955
קורות חיים וזכרונות ילדות

שלום, קוראים לי אלה כאהן, נולדתי בשנת 1950 בירושלים והיום אני גרה בתל אביב. אימא ואבא שלי נולדו במדינה בשם ליטא ועלו לארץ לפני מלחמת העולם השנייה. יש לי ארבע ילדות: שרון ומיה שהן תאומות זהות, וקיקי ודנה שהן תאומות לא זהות. כל בנותיי התחתנו ויש לי 12 נכדים, שחר הנכדה השביעית שלי, אני עובדת כעורכת דין.

נולדתי בירושלים בשכונת רחביה, למדתי בגימנסיה העברית בירושלים ובעיקר אהבתי ללמוד ספורט – אתלטיקה קלה וגם כדורסל, אהבתי ממש לשחק קלאס. אהבתי גם לאסוף מפיות מיוחדות והיה לי אוסף ממש גדול של מפיות. בכיתה ו' כל הבנות חגגו בת מצווה יחד והיה חידון שהמנצחת קיבלה שני עכברים במתנה לביתה. בכיתה ח' הלכתי לקייטנה בשם הדסים. אני מאוד אוהבת לאכול שניצל עם לימון –  אפילו עד היום. זכור לי כשהייתי ילדה, יום אחד החתולה שנו עשתה קקי ופיפי בנעלי הבית של אבא שלי. אבי הכניס את כפות רגליו אל הנעל, התכלך וכעס עלי נורא.

למדתי בתיכון הגימנסיה העברית, ושלחו אותי במשלחת של בני נוער למחנה קיץ בין עולמי באנגלי. קיבלתי רישיון נהיגה בגיל 18 ביום ההולדת שלי. בצבא הייתי מש"קית חן בגדוד השריון, הייתי בצבא שנתיים, השתתפתי במלחמת ההתשה, הציבו אותנו בסיניוהיינו מותקפים ומופצצים על ידי המטוסים של המצרים. התחתנתי בשנת 1973, פגשתי את בעלי בפקק בדרך לירושלים. התחתנו בחיפה וכל המשפחה שלי מירושלים הגיעה אל החתונה באוטובוס אחד. החתונה היתה חגיגית מאוד.

זכרון של אירוע משמעותי

כשהייתי בת 10 היה משפט של אייכמן הנאצי,והראו את המשפט על מסך קולנוע וזה מאוד השפיע עליי. אני זוכרת את תקופת המשפט עד היום.

הזוית האישית

אלה: הפעילות גרמה לי להיזכר בילדות שלי ונהנתי לשתף את הנכדה שלי בחיים שלי.

שחר: מאוד נהניתי לשמוע ולדעת ולגלות עוד על סבתא שלי סיפורים שלא הכרתי, אני מרגישה שעכשיו אני יודעת יותר ומכירה את סבתא שלי הרבה יותר טוב.

מילון

מש"קית
מפקדת שאינה קצינה

רחביה
רחביה היא שכונה בירושלים. היא משתרעת מדרום-מערב לרחוב קרן היסוד ולרחוב המלך ג'ורג', גובלת בשכונת נחלאות ושערי חסד מצפון, בשכונות טלביה וקריית שמואל מדרום, ובשכונת שערי חסד ממערב. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”כדאי להשתתף בהרבה פעילויות, כי אז יש הרבה חוויות שאפשר להזכר בהן ולשתף“