מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבי יוסף מישורובסקי – אותיות מדברות

סבתא בתיה רחמילביץ ועילי יגלום
משפחת מישורובסקי
סופר סת"ם

בתיה רחמילביץ מספרת לעילי על סבה יוסף מישורובסקי:
גיל חמישים הפכתי לסבתא. הדור החדש שבא אל העולם גרם לי להתחיל ולהתעניין במה שמעבר למשפחה הקטנה שלנו של אבא, אמא וילדים. התחלתי להתעניין בשורשיי ובדורות הקודמים. ואז התוודעתי  לראשונה לסבי יוסף. אז גם הבנתי לראשונה כמה גדול ההפסד שלא היו לי סבתות או סבים. כמה חבל על חיים שנפסקו בטרם עת וכמה חבל שלא זכיתי ליהנות מאהבתם, חומם וניסיון חייהם. נפשי נקשרה באופן מיוחד בנפשו של סבא יוסף אף שמעולם לא הכרתיו.
 
 
דווקא היו לי הזדמנויות להתוודע אליו עוד קודם לכן. בארון הספרים שלי היו מונחים שני ספרונים קטנים. דודי, יהודה, חיבר אותם וכתב בהם את זיכרונותיו על ילדותו ובחרותו בבית הוריו  בעיירה בבסרביה. הוא העניק לי את הספרון הראשון עם הקדשה והבטחה: "יהיה בקרוב חלק ב". במשך עשרים שנים זכו הספרונים  הללו ללטיפת מטלית האבק בלבד. עשרים שנה חלפו בטרם קראתי אותם על שני חלקיהם בפעם הראשונה. ולא שהתעצלתי או שלא ניסיתי לקרוא בהם קודם. ניסיתי. אבל לא נמשכתי. העולם שתואר בהם נראה לי אז רחוק וזר. סבא שהוא שוחט ובודק (מה זה?) וסופר סת"ם (ומה זה?) שבחצר האחורית של ביתו מתרוצצות עיזים וישנה גם פרה שנותנת חלב טרי כל יום. עיירה עם בית כנסת. גברים שלומדים תורה ותלמוד בדבקות. דודה שמגדלת טבק בשדות של בסרביה וחולמת להיות גננת בארץ ישראל. סיפורים קטנים על יומיום קטן וקשה. אנשים שחיו פעם ויום אחד נעלמו בפתאומיות מן העולם.
הורי שמרו בקנאות כל פיסת נייר, מכתב או גלויה שהגיעו "משם". התחלתי לקרוא במכתבים השמורים שכבר בלו מזוקן. קודם כל התפעלתי מכתב ידו הזעיר והמדויק של סבי שרק בעזרת זכוכית מגדלת ניתן לקרוא בו. אחר כך הופתעתי מיופיה של העברית שלו. במקום "הרבה זמן" כתב "זמן כביר" ,ובמקום "לא אספר לכם אותו סיפור פעמיים" כתב "לא אכפיל דבריי".  וכשרצה לתאר את זקנו של קרוב משפחה עת ישב שקוע בתלמודו כתב: "כפרוכת יפה של משי על ארון הלב הקדוש". הרגשתי קרבה עצומה אל סבא  יוסף. הניירות הצהובים והמקומטים שנשמרו במשפחתנו אפשרו לי לקפוץ אחורה במנהרת הזמן ישר אל זרועותיו. התחלתי להתעניין בעיסוקו. סופר סת"ם התברר לי הוא אדם המעתיק ספרי תורה, מזוזות ותפילין בכתב ידו  על פי דגם קבוע של אותיות שאסור לסטות ממנו אפילו בפסיק. האותיות מקושטות בכל מיני זיזים וכעין כתרים. הדיו הוא מיוחד, שחור מאד ועמיד לאורך שנים רבות.
 
סופר סת"ם  (ראשי תיבות של ספרים, תפילין מזוזות) מכין את הדיו בעצמו מתערובת של פחם וחומרים דביקים שהוא מפיק מצמחים. הוא כותב בקנה מחודד או בנוצה. סבי לבש בעיני דמות של מעין אמן.
הנה דוגמה של אותיות שסופר סת"ם מחויב בהן.        
מתוך הסקרנות בעיסוקו של סבי, למדתי מה
מקורה של האמרה "על קוצו של יוד". היא נובעת מהדיוק שסופר סת"ם חייב בכל הקווים הדקיקים של האות י, כולל הקו הדקיק התחתון שנראה כמו קוץ.             
אחר כך שאלתי מה זה שו"ב. נעניתי שאלה ראשי התיבות של שוחט
ובודק. מדובר באדם הבקי בחוקי השחיטה היהודיים כדי שהבשר יהיה כשר.הוא גם זה שמבצע את השחיטה. ואז תהיתי ועד היום אני תוהה איך סבי שעסק בעבודה כה עדינה כמו כתיבה אמנותית יכול  היה להיות גם שוחט. איך יכולים שני הפכים לדור בתוך אדם אחד. הייתי רוצה לשאול אותו על כך, אבל הוא איננו. נשאר רק היופי של כתב ידו ושאלות לא פתורות.
 
אני נוצרת באופן מיוחד גלויה שסבי שלח לאחיו בארץ ישראל בשנת 1927. על גביה כתב בעברית את הכתובת: חיים מישורי, רח' אלנבי 98 תל אביב. ובאותיות לטיניות הוסיף: פלסתינה – אנגליה. פלסתינה מפני שטרם קמה מדינת ישראל, אנגליה משום שהארץ הייתה תחת שלטון בריטי באותם ימים. הכתובת התל אביבית  הפשוטה והיומיומית  נכתבה בכתב המיוחד של סופר סת"ם, בכתב השמור לספרי תורה. אני רוצה לראות בכך סימן עד כמה אהב את בני משפחתו וכיבדם בכתב השמור לדברים הקדושים והחשובים ביותר ליהודי דתי באותם הימים. ואולי גם כאב ששני בניו שעלו ארצה הפכו לחילוניים ורצה להזכיר להם משהו משורשיהם.
וכך גם קרה שאלנבי, גנרל אנגלי, זכה ששמו ייכתב באותיות של ספר תורה.
  
 
 
 
 סבתא בתיה רחמילביץ ועילי יגלום בתכנית הקשר הרב דורי
העשרה
סופר סת"ם: "סופר סת"ם הוא אדם העוסק בכתיבת ספרי תורה, תפילין, מזוזות ומגילות (בראשי תיבות: סת"ם). סופר סת"ם כותב בכתב סת"ם ומשתמש בקולמוס העשוי קנה או נוצה, ובדיו מיוחד – דיו סת"ם. כמו כן, ישנם סופרים הכותבים גם ספרי נביאים וכתובים וכן את פרשת "פיטום הקטורת". (ויקיפדיה)
 
הקשר הרב דורי, תשע"ו
רכזת תכנית יישובית
שרה לאוטמן

מילון

סופר סת"ם
סופר סת"ם הוא אדם העוסק בכתיבת ספרי תורה, תפילין, מזוזות ומגילות (בראשי תיבות: סת"ם). סופר סת"ם כותב בכתב סת"ם ומשתמש בקולמוס העשוי קנה או נוצה, ובדיו מיוחד - דיו סת"ם. כמו כן, ישנם סופרים הכותבים גם ספרי נביאים וכתובים וכן את פרשת "פיטום הקטורת".

על קוצו של יוד
לדייק מאד במה שעושים או אומרים

ציטוטים

”למדתי מה זה סופר סת"ם. “