מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבא שלי נעם קריב

תמונה שלי ושל נעם במפגש משפחתי
תמונה של סבא שלי בצבא
קורות חייו של סבי

שמי נועם קריב, נולדתי בתל אביב לפני קום מדינת ישראל בשנת 1942 בתקופת המנד"ט הבריטי. אני נשוי לאורנה שנולדה בשנת 1943.

אחי הצעיר נולד בשנת 1946, קראו לו חיים. אמא שלי נולדה בשנת 1912, קרוא לה רבקה, ואבא שלי נולד בשנת 1912, וקראו לו מיכאל.

למדתי וגדלתי בתל אביב. שיחקנו כדורגל, חמש אבנים, שחמט, דמקה, גולות וניגנתי בכינור.

בשנת 1958 נסענו עם תזמורת הגדנ"ע (הנוער) של ישראל למסע הופעות בבלגיה והולנד, וזכינו בהולנד במקום הראשון, בתחרות התזמורות.

שירתתי  בגדוד צנחנים בשנים 1960-1963 והתחתנתי בשנת  1964. אחרי החתונה אני ואשתי נסענו להולנד ללמוד באוניברסיטה. אשתי למדה ביולוגיה, ועסקה במכון וולקני לחקר החקלאות, ואני למדתי רפואה וטרינרית, ועבדתי באוניברסיטת תל אביב בפקולטה לרפואה.

הילדים שלי הם טל ויובל. טל שנולד בהולנד, נולד בשנת 1970 ויובל נולד בתל אביב, בשנת 1973 (אבא  של אלון).

יצאתי לפנסיה לפני שנתיים. אני אוהב לנגן בכינור, גם בבית, וגם עם חברים שמנגנים. כמו כן אני מאזין הרבה למוזיקה.

בעקבות מכתב וגעגוע

סבא: "כשנתבקשתי לבחור מכתב משמעותי, בחרתי את המכתב שנשלח על ידי פרופסור מנחם פינרו-דקאן, לד"ר נעם קריב,(אלי).

המכתב הוא גם רשמי וגם אישי, המכתב נכתב בשנת 2001 בחודש ספטמבר. המכתב הגיע בדואר. מדובר במכתב הערכה והודעה על קבלת פרס.

במכתב מוזכרים חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב שעבדו ביחד עם איתי, והמכתב נכתב במשרד הדקאן. והוא מודיע על קבלת פרס מאוניברסיטת תל-אביב.

משפט מרגש מתוך המכתב: " שמך הולך לפניך כבעל ידע רב בתחום הווטרינריה, כמורה וכמדריך, וכמנהל למופת."

אני מתגעגע לתקופה שבה עבדתי באוניברסיטת תל-אביב.

 

המכתב

 

 

הזוית האישית

אלון: היה לי מאוד מעניין להקשיב וללמוד על סבא שלי, ועל העשייה שלו.

מילון

חמש אבנים
חמש אבנים זה משחק שמשחקים כמה ילדים שכולם יושבים על הרצפה. שמגיע תורך אתה מקבל את חמש האבנים, ואז מפזר את האבנין על הרצפה. בוחר אבן אחת מתוך החמש, זורק אותה באוויר, ובאותה יד מנסה לאסוף את כל האבנים שעל הרצפה ולתפוס את זאת שנזרקה, וכל זה ביד אחת, וזה רק השלב הראשון.

ציטוטים

”נולדתי בתל אביב בשנת 1942 לפני קום המדינה, בתקופת המנדט הבריטי.“