מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבא עמיחי גורן ז"ל

שרה גורן והנכד עמית
סבא עמי על החמור במושב
סיפור חייו של בעלי עמיחי גורן

שמי עמית גורן אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא שלי שרה גורן. יחד תיעדנו את סיפורו של סבי.

סבא עמיחי גורן בן לחיה ויצחק (גרינר)

 

סבא נולד בישראל בשנת 1933, במושבה רעננה. בשנה זו עלה היטלר לשלטון בגרמניה ובאירופה התחילה אנטישמיות קשה. סבא רבא יצחק הבין את מצב היהודים שם והצליח להעלות את משפחתו המורחבת לארץ.

תעודת הלידה

 

סבא רבא יצחק האמין בעם היהודי ובכוחו לבנות מדינה עצמא ולכן קרא לבנו הקטן שנולד עמיחי.

סבא עמיחי גדל ברעננה שיחק בגן ולמד בכיתה א'. בשנת 1940 עלה להתיישבות במושב חרות בשרון ועבר לבית ספר במושבה תל מונד. במושבה נהגו הילדים ללכת ברגל לבית הספר ולפעמים כשהחמור היה פנוי היו רוכבים עליו.

סבא על החמור במושב

סבא עמי היה ילד שובב, רוב הזמן הוא שיחק עם חברים מחוץ לבית, שבר ידיים ואפילו היה מקרה אחד במעשה שובבות כשהם הבעירו אש והוא נכבה קשה ברגל ושכב בבית הרבה מאוד זמן עד שהבריא.

השנים היו קשות מבחינה כלכלית שהרי היו ימי מלחמת העולם השנייה. אי אפשר היה לשלוח את התפוזים לאירופה כך שצריך היה להפוך אותם למוצרים יעילים יותר. כל ילדי המושב עזרו להורים במשק. במושב הייתה עזרה הדדית.  חגגו יחד חגים. לכולם היה חלום משותף – עיקר רצונם היה לבנות מדינה ליהודים.

בשנת 1943 נולד אלי (אליעזר) אח לעמי. שהתחתן עם נילי בת אבן יהודה ושם הקים את משפחתו.

אחרי מלחמת העולם השנייה המושב קלט ילדים שעלו מאירופה לבדם ושיכנו אותם בבתים שבמושב. מלחמת השחרור פרצה מייד אחרי הכרזת המדינה. ביתו של סבא היה על הגבעה ושם הייתה נקודת תצפית טובה על הגבול כך שאפשר היה לראות את הקרבות מקרוב.

סבא עמי למד עד גיל 16 ואז התחיל לעבוד בחקלאות, כדי לעזור בכלכלת הבית. כל בני הבית היו אנשים צמאי דעת קראו ולמדו על קורות הארץ והעולם. הם אהבו לפגוש אנשים לשוחח וללמוד גם מהם.

כשעמי התגייס לצבא היה אז שם משפחתו גרינר, הוא שינה את שם משפחתו מ"גרינר" לגורן וכך עשו גם בני משפחתו. הוא הצטיין בשירות הצבאי והפך לקצין חבלה, תפקיד מאוד מסוכן.

סבא כחבלן

באחד מימי שירותו, באחד המבצעים, הוא תפס מחבל ונקרא אחר כך להעיד על המקרה באו"ם.

סבא מספר שבשנת 1965 הןא התחתן עם סבתא. החתונה הייתה במושב כולם היו מוזמנים. החברים בנו במה גדולה ושכרו במאי שהעמיד מופע גדול שהופיעו בו חברי וילדי המושב. היה מנהג במושב של גביע נודד. גביע בו חרתו את שם הזוג ותאריך החתונה, שעבר מזוג לזוג.

הגביע היה מועבר מזוג לזוג בזמן הטקס

 

סבא מספר שהם עברו לגור במשמרת. סבא עמי עבד בחקלאות ונטע פרדסים וגם פתח חנות למוצרי חקלאות. היו ה לו שותפים במושבה תל מונד. סבא עמי גם היה פעיל פוליטי.

בתמונה עם ראש הממשלה אריאל שרון ז"ל

 

סבתא שרה מספרת:

"בננו הבכור מנחם נולד בשנת 1966 (שהוא אבא שלך עמית ושל אחיך עידן). חגגנו לו מסיבת פדיון הבן כמנהג היהודים. כעבור שנתיים נולד גדעון בננו השני.

בשנת 1973 עברנו לגור בביתנו החדש, שבנינו בחצר הבית של סבא יצחק וסבתא חיה, במושב חרות ושם נולדה דודה אלונה בשנת 1974".

סבא עמי אהב את הארץ ולכן טיילנו הרבה ובילינו הרבה עם חברים ומשפחה. סבא עמי זכה לשמוח בחתונות של שלשת ילדיו גם שני נכדים נולדו עוד בחייו.

בשנת 2006 נפטר סבא עמיחי על המצבה שבנינו על קברו חרטנו

איש  אדמה

אוהב אדם

ישר וטוב לב

מצגת הסיפור שלנו

הזוית האישית

סבתא שרה:  תודה לאילת שחק על ריכוז התכנית, לעדית מגן על עזרה תמיכה וייעוץ ולנכדי היקר עמית חונך ותומך. בזכותכם למדתי שגיל הוא לא מכשול כדי להמשיך ליצור ולפעול.

הנכד עמית: נהנתי לעבוד עם סבתא שלי ונהנתי מחברי הקבוצה ומהסיפורים שסופרו.

מילון

אנטישמיות
שנאת היהודים

ציטוטים

”סבא אהב להביע את דעותיו הפוליטיות“

”גיל הוא לא מכשול להמשיך ליצור ולפעול“