מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבא יחיה האהוב מגשים חלומו ונקבר בארץ ישראל

תמונה משפחתית
סבא יחיה עם הבגדים המחוייטים
סיפורו של סבי, יחיא אותו לא זכיתי להכיר

שמי אלה איידן, אני נכדתו של סבא יחיה. נולדתי במוצאי יום כיפור בשנת 2009, מכיוון שסבא שלי נפטר, לפני הולדתי, שמעתי את הסיפור מאימא שלי ומדודים שלי. סבי יחיא חלה בגיל 76 ולא הספיק להגשים את חלומו ולעלות לישראל, אך ילדיו דאגו לכבד את רצונו להקבר בארץ ישראל והגשימו את חלומו וצוואתו. בערב יום כיפור בשנת 2008 אירגנו טיסה פרטית כדי להספיק לקבור אותו בישראל, לפני כניסת יום כיפור. אני נולדתי שנה לאחר מכן ולא הספקתי להכיר אותו.

תיעוד סיפור חייו של סבי יחיא, בעזרתה של אמי

סבא יחיה עובדיה, נולד למשפחה אמידה במרוקו לאב מרוקאי ואימא ספרדיה, הוא היה הבן הצעיר ביותר למשפחה עם שבעה ילדים. אמו נפטרה כשהייתי ילד קטן, כבן שמונה. אביו, סבא רבא שלי, דאג להמשיך ולגדל את ילדיו ומשפחתו על ערכי כבוד, יושר ועזרה הדדית. לסבא רבא שלי, היו הרבה נכסים במרוקו, בנוסף הייתה לו חוות סוסים, שני כלבים ובאופן כללי הוא מאוד אהב חיות.

סבא רבא דאג לכל המשפחה, אך הייתה לו חיבה מיוחדת לסבי, יחיא, כך שהוא היה יתום מאמו, אך גדל עטוף בדאגה ואהבה של אבא שלו.

כסבא יחיא היה בן 19 אביו, פגש את ג'ורג'ט (אשתו לעתיד של סבא) והיה משוכנע שהיא תגרום לו להיות מאושר וכפי שהיה נהוג באותה תקופה הוא זה ששידך ביניהם. בגיל 20 הוא אכן התחתן עם ג'ורג'ט, בחתונה יוקרתית ומסורתית, ולאחר החתונה הם עברו לגור יחד באחד הבתים של אבא שלו האמיד. ג'ורג'ט הייתה ביחסים מאוד טובים עם אביו, הוא סמך עלייה והתייחס אלייה כבתו.

כשאביו, סבא רבא שלי, חלה, לפני מותו דאג לעשות צוואה בנוכחות ילדיו, הוא החליט שכל הנכסים שלו מלבד הבית בו גרו ילדיו יועברו בירושה לקהילה היהודית במרוקו. כשהילדים שאלו אותו למה הוא החליט על מעשה זה? ענה אביו, כי לילדיו הוא משאיר קורת גג ונותן להם ברכה לבריאות והצלחה לכל חייהם.

לסבא יחיא וסבתא ג'ורג'ט נולדו חמישה ילדים במרוקו, ואז הם החליטו לעזוב את מרוקו ולעבור לגור בצרפת, זה היה בשנת 1962, הם רצו להצטרף לשאר בני המשפחה שכבר עברו לצרפת לפניהם ולהתאחד עם בני משפחתם המורחבת.

סבא יחיא וסבתא הפליגו באונייה עם חמשת הילדים, כשהבכורה שלהם הייתה בת תשע והבת הקטנה ביותר הייתה בת שלושה חודשים. הם הגיעו למרסי ועם הכסף שקיבלוו תמורת מכירת הבית במרוקו, התחילו את חייהם החדשים שם. כשהם היגיעו למרסי בשבועות הראשונים, גרו אצל אחותו של סבא, קמיל. זה אמנם לא היה פשוט להתארח עם חמישה ילדים קטנים וסבא יחיא מיהר למצוא עבודה ולשכור דירה למשפחתו וחמשת ילדיו.

במרוקו עבד סבא יחיא כסנדלר וסבתא ג'ורג'ט עבדה כתופרת. סבתא ג'ורג'ט, אישה חזקה שלא מוותרת והיא רצתה להתאקלם בחברה הצרפתית ודאגה לשאול כל מיני אנשים, שיכלו לעזור להם למצוא עבודה.

יום אחד, כשסבתא ג'ורג'ט נסעה באוטובוס לשוק, היא פגשה נהג שהיה קרוב משפחה של השכנים שלה במרוקו, היא העיזה לשאול אותו, האם הוא יוכל לעזור לבעלה, למצוא עבודה והנהג הבטיח שיעזור. כמה ימים לאחר מכן אותו נהג אוטובוס יצר קשר עם סבתא ג'ורג'ט ואמר לה לפנות להנהלת חברת האוטובוס שם יוכלו לעזור.

סבא יחיא הוזמן לראיון עבודה, סבתא ג'ורג'ט ביקשה להתלוות אליו לראיון, כשהמראין בחברת האוטובוס ראה את סבתא, הוא שאל למה היא באה איתו? היא ענתה כי היא דואגת לבעלה שהוא ביישן. סבא יחיא התקבל לעבודה והתחיל לעבוד כנהג אוטובוס, הוא נשאר לעבוד בחברת האוטובוסים הזאת עד הפנסיה.

עם קבלת העבודה, סבא יחיא וסבתא, הרשו לעצמם לשכור דירה ולהתחיל חיים חדשים במרסי. סבתא ג'ורג'ט לא עבדה, אך דאגה לגדל את הילדים, לפי אותם הערכים החשובים עליהם סבא יחיא גדל. במרסיי נולדו עוד חמישה ילדים ובמשפחה היו עשרה ילדים חמש בנות וחמישה בנים. הם חיו בצניעות, לא היה חסר כסף לאוכל לילדים, אך סבא יחיא לא הרשה לעצמו לצאת לחופשה מחוץ לבית אפילו פעם אחת.

המסר שסבא יחיא העביר לילדים הוא: "אני נותן לכם את הברכה להצלחה ולחיים בריאים כפי שאמר לי אבי ושעליכם לדאוג להצליח בחיים בזכות עצמכם וביושר".

כל הילדים למדו וסיימו לימודים עם תואר שני ואכן כולם הצליחו בזכות עצמם. בשנת 1985 סבא יחיא קיבל מראש העיר את מדלית משפחת הזהב של צרפת!

כמה דברים שכדאי לדעת על סבא שלי:

סבא יחיא היה לקויי שמיעה ועיוור צבעים. הוא היה אדם מסורתי ששמר על השבת כל חייו, גם אם לא היה לו הרבה כסף, הוא תמיד דאג תמיד לתת צדקה מידי שבוע. הוא היה צייוני והחלום שלו היה לעלות לישראל והכי חשוב הוא היה אדם ישר.

סיפור קצר ומשעשע:

בתפקידו היה סבא יחיא נהג אוטובוס, אך הוא תמיד הקפיד על לבוש מחוייט. הוא לבש חליפות שתפרו לו במיוחד. היה לו טעם טוב והוא היה מחובר לאיכות ולסטייל. יום אחד אחרי העבודה הוא יצא לסיבוב קניות במרכז העיר במרסיי.  הוא אהב מאוד ללבוש עניבות מעל החליפות. הוא נכנס לחנות יוקרתית לבגדי גברים ובחר שלוש עניבות, שהיו נראות לו מאוד מתאימות ומחמיאות: אחת בצבע כחול השנייה בצבע ירוק כהה והשלישית בצבע בורדו. הוא שמח מאוד על הקנייה שלו, וכשהגיע הבייתה, סבתא ג'ורג'ט כעסה עליו ואמרה לו: "אלה עניבות של ליצן", למעשה צבע של העניבות היה: כתום, טורקיז וחום! הרי סבא יחיא היה עיוור צבעים, כפי שסיפרתי, הוא ראה את הצבעים בצורה אחרת.

הזוית האישית

אלה איידן: מכיוון שסבא שלי מת אני שמעתי את הסיפור מאימא שלי ומדודים שלי, היה מאוד מעניין ומרגש לשמוע על כל מה שהוא עבר בחיים.

מילון

שזרוע
לזרוע מחדש

ציטוטים

”"אני נותן לך את הברכה להצלחה ולבריאות ואתה תעשה את השאר"“