מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבא דוד ארליך וענפי הצמיחה השרשיים בישראל

בית המגורים הראשון בדגניה
כפר חסידים שנות 40
ילדותי

נולדתי באותו חודש ובאותה שנה בה פרצה מלחמת העולם השנייה (8.9.1939), בבית החולים הדסה הישן על הכרמל בחיפה.

באותו זמן, הורי יהודית ואריה ז"ל, גרו באופן זמני בכפר חסידים שבעמק זבולון הקרוב לעיר חיפה, עד אשר הדירה אשר הוכנה עבורם בכפר הנוער הדתי הסמוך לכפר חסידים תהייה מוכנה. כאשר עברנו לגור בכפר הנוער הדתי, אבי עבד שם כמדריך לילדים יתומים ניצולי שואת מלחמת העולם השנייה, אבי אריה היה גם אחראי על כל חצר המשק בכפר. ואמי יהודית עבדה במכבסה של הכפר, וזאת על אף שהכשרתה המקצועית הייתה מורה לתנ"ך. בכפר בנוער הדתי הילדים היתומים למדו בבית הספר חצי יום, ובחצי השני של היום עזרו בעבודות המשק החקלאי של הכפר.

אנחנו ילדי עובדי הכפר, לא למדנו ביחד עם יתומי השואה, אלא למדנו בכפר חסידים. ובמשך הזמן חבורת ילדי העובדים לאחר שעות הלימודים היינו מסתובבים חופשיים ומאושרים בכל רחבי הכפר, הולכים קצת לשחק עם הכבשים והעיזים, וכאשר גדלנו קצת רכבנו על סוסים, וכך עברו עלי 9 שנים נפלאות ומאושרות כילד כפר חופשי, ואז בשנת 1948 הוכרזה הקמת מדינת ישראל וכמובן הוקמו משרדי ממשלה, ואבי קיבל תפקיד חשוב מאוד במשרד הסעד (מה שהיום נקרא, משרד הרווחה), כאחראי על מוסדות הנוער במדינה.

התפקיד של אבי אילץ את כל המשפחה לעבור ולגור בתל אביב. לי כילד שגדל בכפר, המעבר לתל אביב היה קשה מאוד ולקח לי תקופה די ארוכה להסתגל לחיי העיר.

המאורעות שנחרטו בזיכרוני היו יום החלטת האו"ם על תכנית החלוקה של ארץ ישראל, וכמובן יום ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ב- ה' באייר תש"ח – 1948 בה יצאו כולם לרחובות ורקדי עד הבוקר, כאשר אני רוקד על כתפיו של אבי, והשמחה הייתה גדולה מאוד, סוף סוף יש מדינה ליהודים, אבל באותו זמן הייתה מלחמה ביננו לבין מדינו ערב והעיר תל אביב הופצצה על ידי מטוסים מצריים. לא היו אז מקלטים לרדת אליהם אלא כל בניין בנה בכניסה לבית, קיר מגן.

כן, נכדה נפלאה ונהדרת, הסיפור הזה שאני מספר לך, היה בדיוק בגילך, אני הייתי בן 9 ולמדתי בכיתה ד' בבית הספר מוריה בתל אביב. אבל נכדתי היקרה, סיפור זה שסיפרתי לך עד עתה, הוא חלק קטן מסיפור המשפחה שלנו שהגיע לארץ ישראל בשנת 1883, ורכשה את אדמתה ב "יסוד המעלה".

הסבא רבא שלנו דוד איזנברג ז"ל ורעייתו דינה ז"ל, מביתו של המנהיג הציוני נחום סוקולוב. הגיעו לארץ ישראל מהעיירה "מזריטש" שבאותו זמן הייתה באוקראינה.

לסבא רבא ורעייתו נולדו שמונה ילדים: לבן הראשון קראו דב –זאב והוא הסבא של  האלוף לשעבר אורי שגיא (איזנברג) וגם של משה איזנברג  שהוא אבא של האלוף אייל איזנברג המשרת עד היום ב-צה"ל. משפחת איזנברג הייתה ממקימיו של כפר ביאליק ושם היא מתגוררת עד היום הזה. סיפורה של יוכבד ביתם השנייה של דוד ודינה הוא קצת ארוך אבל גם מעניין.

יוכבד נישאה לחיים-משה פיין. את תמונת תהלוכת נישואיהם שהתחילה ביסוד המעלה והגיעה למקום מגורם החדש במטולה אפשר לראות במוזיאון כפר גלעדי. במטולה ששניהם היו בין מייסדיה, יוכבד הביאה לעולם תשעה בנים ושתי בנות וכמספר הבנים כך גם מספר הישובים שבניה של יוכבד ומשה היו מהמייסדים שלהם.

צבי פיין – ממייסדי נהלל. יהודה פיין – מלוחמי תל חי ביחד עם יוסף טרומפלדור, לאחר נפילת תל חי הפך לשומר ביחד עם אלכסנדר זייד. אפרים פיין – מראשוני גבעת עדה – שוני – בנימינה. יוסף פיין – ממייסדי דגניה א', לוחם פלמ"ח ידוע, והוא זה שארגן את מבצע העלייה על הקרקע של חניתה, במסגרת "חומה ומגדל", יוסף הוא אביב של האלוף מרדכי פיין שעיברת את שמו למוטי הוד, מי שהיה מפקד חיל האוויר במלחמת ששת הימים.

בנימין ומרדכי פיין לא הצליחו להסתדר ביישובים אותם הקימו, וירדו לדרום אפריקה, שם עשו חייל בעסקיהם. הילל פיין – ממייסדי גבעת השלושה. הבן השמיני הוא שלום פיין – הוד, שעל שמו "בית שלום" במטולה, אותו מנהלים כיום חיים הוד  ורעייתו מרים, שהיא אמנית מופלאה. הבן התשיעי הוא שרגא פיין – שקרוי על שם דודו שרגא איזנברג, שנרצח על ידי שודדים בשדה של יסוד המעלה, שרגא הוא ממייסדיה של נחלת יהודה. הבת גולדה – נישאה לאדם בשם שפירא שקשור לעמוס שפירא, מי שהיה מנכ"ל סלקום. הבת חוה – נישאה לאדם בשם קרצנר, והם התיישבו בכפר חסידים.

וכאן אנו מגיעים לבתם השלישית של דינה ורבי דוד איזנברג, היא רחל שנישאה לאדם בשם לנדמן ילדה לו בן בשם שמעון, ואז נעלמו עקבותיו כאשר הוא משאיר את רחל עגונה לכמה שנים, וכאשר נמצא לבסוף בארה"ב, אולץ לתת לרחל גט פיטורין, מה שאפשר לה להינשא לדב ארליך ולהוליד את אבי אריה ארליך, לאחר מות בעלה דב ניהלה סבתא רחל לפרנסתה ולפרנסת שני ילדיה בית הארחה קטן בירושלים. בצוואתה ביקשה להיקבר ביסוד המעלה שם קברה עד היום הזה.

אבי אריה נישא ליהודית ליסבצקי, להם נולדו שלושה ילדים, אני דוד הבכור ושתי אחיותיי נורית ואורנה. אני נישאתי לשולמית צוקר, ויחד הבאנו לעולם שני ילדים טלי ואורי. לאחר מכן נישאתי לעדנה לבית בוקסדורף, שכבר היו לה שני ילדים מרום ואיילת מבעלה – חברי הטוב מנשה אבנון ז"ל שנהרג במלחמת ששת הימים. לעדנה ולי נולדו שלושה ילדים רותם רקפת (אימא של איילה) וגיל.

נורית אחותי נישאה לעמנואל ורהפיטיג, שהוא בנו של אחד מהחותמים על מגילת העצמאות – זרח ורהפטיג ששימש גם כשר הדתות בממשלת ישראל. הם גרים בכפר אדומים, שהם גם מהמייסדים של הכפר. אורנה אחותי נשאה לצביקה איזנברג הם מתגוררים ברשל"צ.

לא אלאה אותך בסיפורן של שאר שלושת הבנות לבית דינה ודוד איזנברג, מאחר ועדיין לא הצלחתי לגבש את סיפורן, אסתפק בכך שאציין, שגם ענפיהן מלבלבים בכל קצווי הארץ.

כל שנותר לי לספר שבנם של דינה ורבי דוד איזנברג, שרגא נרצח על ידי שודדים, בעת ששמר על הגורן שבשדה המשפחה ביסוד המעלה, והוא בן שבע עשרה שנים בלבד, בנם נחמן נפטר ממחלת המלריה (הקדחת) שהייתה נפוצה באותם ימים על ידי יתוש האנופוליס.

הזוית האישית

דוד ארליך: לסיום הקשור לימינו אלה, אספר לך איילה נכדתי, שברוך – מאיר רוזנבלום אף הוא ממייסדי יסוד המעלה, נישא לאחותו של דוד איזנברג, פייגה, והוא סבא של נכדו הקרוי על שמו ברוך – מאיר רוזנבלום, הידוע יותר בשם העט שלו, אדם ברוך שהוא אביהם של עמליה ועידו רוזנבלום, הנשוי ליונית לוי קריינית ערוץ 2 בטלוויזיה. אבל במדד הפופולריות של ערוצי הטלוויזיה אצלנו במשפחה מנצח ערוץ 10, וזאת בכיכובו של הכתב הכלכלי של הערוץ, מתן חודרוב שהוא בנה של בתי טלי חודרוב.

מילון

כפר חסידים
כְּפַר-חֲסִידִים הוא מושב בעמק זבולון ליד קריית אתא בתחומי מועצה אזורית זבולון. תחילתו של כפר חסידים בשנת תרפ"ד-1924 בימי העלייה הרביעית כאשר החלו להתארגן בפולין קבוצות של חסידים שביקשו לעלות ולהתיישב בארץ ישראל.

יסוד המעלה
יְסוּד הַמַּעֲלָה היא מושבה ומועצה מקומית בדרום עמק החולה. היא הוקמה בשנת 1883 והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1949. מקור השם, שהוצע על ידי פישל סלומון, מן הפסוק: "כִּי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא יְסֻד הַמַּעֲלָה מִבָּבֶל" (עזרא, ז',ט'). בשטח המושבה נמצאו שרידי בית כנסת המתוארך בין המאה ה-4 למאה ה-6 לספירה, וכן כתובת הקדשה בארמית.

ציטוטים

”ענפי המשפחה שלנו מלבלבים בכל קצווי הארץ.“