מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבא אמיל

טיול בבית התפוצות
בבת המצווה של אמי
הסבא שלא זכיתי להכיר

ילדותו

סבא אמיל נולד במצרים בעיר אלכסנדריה. בגיל 5 בשנת 1949 עלה עם הוריו לארץ ישראל והשתכן בעיר תל אביב ברחוב שמריהו לוין 13.

בכיתה א' התחיל ללמוד בבית ספר "כרמל" ברחוב הנביאים.  ממרפסת ביתו היה ניתן להשקיף לחצר בית הספר.

תחביבו המיוחד של סבי היה לאלף עכברי מעבדה לבנים. בשעות הפנאי אהב להסתובב עם חבריו בפרדסים ליד ביתו.

הם היו שלושה חברים טובים יגאל ששון, יעקוב מטלון, אריק סבירסקי. אשר כונו השובבים של האזור עם חלקם שמר על קשר חברי גם בגיל הבגרות וגם לאחר שהקימו משפחות.

בבגרותו בגיל 17 הוציא רישיון נהיגה לאופנוע. חבריו מאוד התלהבו וביקשו ממנו ללמד אותם לרכב על האופנוע. באחד הימים כאשר לימד אותם לרכב על האופנוע. המשטרה סיירה באזור ואף תפסה אותם. באותו הרגע נשלל לו הרישיון. לאחר שלילת הרישיון אמא שלו מיוזמתה הלכה לשופט ואמרה שהיא האמא הכי מאושרת והודתה לשופט ששלל לו את הרשיון, כי עכשיו היא יכולה לישון בשקט.

השירות הצבאי ובגרותו

בתחילת שנות ה-60 התגייס לצבא לחטיבת גולני באזור הצפון. בחטיבה זו שירת כתקופה קצרה מאוד. באותה שנה השתתף גם במצעד הראשון של יום העצמאות בחיפה. לצערנו ולצער כולנו בן צבי הנשיא נפטר וירד גשם ולכן בוטלו החגיגות.

לאחר הצבא אביו קיבל הצעה לעבור ללמוד בצרפת. בחזרתו לארץ ובעקבות הכשרתו של אביו, נאלץ סבי בתום שירותו הצבאי לעבור להתגורר בבאר שבע עם הוריו. אביו עבד בכור האטומי בדימונה. סבי, בעיר הדרומית, החליט כי הוא מקדיש את הזמן ללימודים ושיפור בגרויות במסגרת של לימודי ערב. שם הכיר את סבתי היקרה – ציפי.

המשך בגרותו והקמת משפחה

לאחר סיום הלימודים החל לעבוד כטכנאי בחברת פרידמן (חברה למוצרי אלקטרוניקה) ועם הזמן נהפך למנהל.

בשנת 1967 הוא וסבתא ציפי התחתנו בבאר שבע במועדון הקצינים. ארבע חודשים אחר כך, פרצה מלחמת ששת הימים וסבא גויס למלחמה ונלחם באזור סיני. לקראת סוף המלחמה הגיע לסנטה קטרינה.

לאחר המלחמה חזר סבא למפעל והמשיך לנהל את חברת פרידמן. במלחמה הוא איבד הרבה חברים ואנשים שהיו חשובים לו.

במרץ 1968 נולדה טלי הבת הבכורה.

לאחר מספר שנים כשכיר בחברת פרידמן, החליט סבא לפתוח עסק עצמאי לקופסאות אריזה מפלסטיק וקרטון.

בדצמבר 1971 נולד הבן השני, גיל.

בשנת 1972, פרצה מלחמת יום הכיפורים וסבא היה מגוייס במשך 9 חודשים. לאור כך, חל שינוי גדול בחייו של סבא שלי שהשפיע על המשפחה והעסק. לצערו סבא היה חייב לסגור את העסק.

בשנת 1976, עברו סבא וסבתא שלי, עם שני הילדים, להתגורר בעיר ראשון לציון. סבא החל לעבוד במפעל אורלייט שם הקים את מחלקת הזרקה לפלסטיקה. ביום שישי ה- 27 למאי 1977 הגיעו המכונות החדשות להזרקה למפעל ותוך כדי זה סבתא שלי הובאה לבית חולים ללדת את אמא שלי (מירית), סבא היה אז במפעל ופיקח על הכנסת והתקנת המכונות היקרות.

במשך כ- 20 שנה סבא שלי עבד באורלייט והמציא רעיונות ושיפורים במפעל. סבא שימש כשותף בתכנון ויצור של מוצרים שנעשה בהם שימוש עד היום. כגון: קסדות הלוחמים בצה"ל, חלקי מיגון מיוחדים בטנק המרכבה, ארונות תקשורת של חברות הטלפון בארץ ועוד. הוא היה בעל ידע כללי רב ובתחום הפלסטיקה, הוא היה מסוגל לזהות חומר על ידי שהיה מריח או טועם את החומר והיה יכול לזהות איזה סוג פלסטיק זה ואיך הוא פועל בהזרקה. כמו כן, רעיונות לתוצרת מוצרים ממחזור לחומר הפלסטיק והרצה לסטודנטים על חומרים ומוצרים למחזור.

הייתה לו תעוזה ברעיונות למוצר, שלמרות התנגדות של אחרים הרעיון שלו היה צודק, את זה אמרו עליו חבריו לעבודה.

בכל יום שישי, כשסבא לא עבד, הוא היה אחראי על ניקיון הבית והכנת ארוחת הצהרים המשפחתית, שהיתה תמיד ספגטי עם גבינה. כל השכונה ידעה שסבא בבית מנקה כי הוא היה מאזין למוזיקה ים תיכונית בווליום גבוה, מנקה ושר איתה.

בחגים, ל"ג בעומר וסוכות, היה סבא מארגן לכל דיירי הבניין ואף מזמין את כל דיירי הבניינים הסמוכים וכולם היו חוגגים יחד את החגים בשמחה.

בשנת 1983, נולדה ביתם הקטנה שירה. שירה המציאה שם חיבה לסבא בשם: בובי והוא היה קורא לה בימבה.

בשנת 1993 טלי התחתנה וגיל הבן השני התחתן בשנת 1995.

דניאל, ביתם הראשונה של גיל ונכדתו הראשונה של סבא, נולדה בשנת 1996. סבא היה מבלה איתה כל יום אחריי עבודתו והיה לוקח ימי חופש, בשביל לבלות איתה או לשמור עליה.

סבא שלי הכיר את ארץ ישראל לאורכה ולרוחבה ברגליים. הוא היה ממיטיבי הלכת ועבר את כל הארץ ברגליו.

סבא תמיד אהב לעזור לשמוח ולשיר והיה מעורב בחיי ילדיו חברתית וסמכותית.

סבא שלי היה תמיד פעיל ושותף בחיים של אמא שלי ואחיה לרוב הוא היה גם איש סודם.

התנדבות בקהילה

סבא תמיד היה פעיל בבית הספר ובוועד ההורים. הוא היה פעיל גם בתחום זהירות בדרכים, עבור התלמידים בהליכה מבית הספר וחזרה. בפועלו שימש עם שאר המתנדבים והשוטרים כמסייעים במעברי חצייה בשעות עומס כדי להעביר ילדים בצמתים ראשיים.

בכל חג פורים סבא תמיד היה דואג לתחפושות ולרעיונות יצירתיים גם לילדים שלו וגם של החברים והיה תמיד אחראי לגיבוש של ההורים ושל התלמידים ביחד.

היום האחרון

ב-21 ליוני 1997, לאחר בילוי של יום שלם במזג אויר יפה, בטיול עם משפחה מחו"ל (דודים ממיאמי) ומסיבה בערב לבת מצווה של האורחת מחו"ל. לקראת סוף הערב, חש סבא לא טוב וקיבל אוטם בשריר הלב. לצערנו, גם טיפולי החייאה מאומצים לא הצליחו להציל אותו.

מותו היה הלם גדול לכל המשפחה.

הוא נקבר בבית העלמין בראשון לציון.

יהי זכרו ברוך.

 

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.

מילון

חטיבת גולני
חטיבת גולני היא חטיבת חיל רגלים סדירה בצה"ל, הנמצאת תחת פיקודה של עוצבת געש, אשר השתתפה בכל מלחמות ישראל. לפני המלחמה.

ציטוטים

”"לכל אחד יש תחליף בעולם"“