מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

נס העלייה לארץ ישראל

סבא והנכדה הילה
סבא בתקופת הצבא
סיפור חייו של סבא נחום

ילדותו של סבא בסיביר

סבי נחום נולד בשנת 1940 בסיביר, רוסיה, להוריו, אסתר ויוסף, הם היו ארבעה ילדים. נחום הוא הבן הבכור ואחריו נולדו האחים חיים ויעקב והאחות ברכה. עד גיל שש סבא גדל בסיביר בדירת חדר אחד עם כל משפחתו המורחבת. (ההורים, הדודים והסבתות). זה היה חדר גדול שכלל מטבח, סלון וחדר שינה לכל בני המשפחה.

בגיל שש עבר עם משפחתו לפולין. הם השתקעו בעיר הנמל שצ'צ'ין בצפון פולין. סבי ומשפחתו גרו בדירה של שני חדרים, מטבח ומקלחת. היו להם תנאי מחייה טובים: חשמל, גז, מים זורמים קרים וחמים. הם היו היחידים בכל הבניין עם שירותים ומקלחת פרטיים וצמודים.

בגיל שבע רשמו הוריו את סבי לבית ספר ממלכתי יהודי בעיר, ושם הוא למד שבע שנים. הוא סיים בהצטיינות והמשיך לבית ספר תיכון ממלכתי. בילדותו סבא נחום דיבר רוסית, פולנית ויידיש.

הווי ומנהגים משפחתיים

סבא נחום לא התחנך במשפחה דתית ולכן לא זכור לו טקס יהודי או מאכלים מיוחדים הקשורים לשבת. המשפחה חיה בצמצום רב בגלל קשיים כלכליים והמזון היה פשוט ובסיסי. המאכל שסבי הכי אהב בתור ילד היה תפוזים. סבא נזכר: "היינו מקבלים תפוזים מקרובינו בארץ ואבא היה מחלק כל תפוז לשישה חלקים שווים."

סבא נחום חי בסביבה מעורבת ומשפחתו של סבא נטמעה בסביבה וניהלה אורח חיים רגיל למקום. עם זאת, נהגו לציין את החגים היהודיים. סבי אהב במיוחד  את חג פסח כיוון שהיו מצות ואמו נהגה להכין ביצים צבעוניות. הלבוש של סבי לא היה שונה משל ילדים אחרים ולא היו סממנים חיצוניים להיותו יהודי. יחסי השכנות היו טובים ולסבי היו חברים גויים רבים. סבא נחום לא שמר על קשרים עם חבריו אחרי עזיבתו את פולין.

העלייה לישראל 

העלייה לארץ הייתה עבור משפחתו של סבא אירוע שדמה לנס, מאחר שהיהודים לא הורשו לעזוב את פולין ואביו של סבא התייאש ופחות האמין שאי פעם הם יגיעו לארץ ישראל. בשנת 1957 הצליחה המשפחה לקבל את האישור המיוחל והגישו את החלום לעלות לארץ.

הם הגיעו לישראל בחודש ינואר באותה שנה. סבי היה בן שש עשרה. נציגי העלייה והקליטה הציעו להם לקבל צריף מגורים בעל חדר אחד בפרדס חנה, אך בני משפחתו החליטו להתיישב ביהוד. כעבור חצי שנה אביו של סבא רכש במקום בית דו-משפחתי עם חצר גדולה. חייהם בארץ בשנים הראשונות היו פשוטים ויחד עם זאת מאתגרים. לאחר שהגיע לארץ למד סבי עברית באולפן של עולים חדשים בגבעתיים ולאחר ארבעה חודשים כבר דיבר עברית.

אביו של סבא נחום עבד כנגר בנגרייה של דודו ויותר מאוחר בתעשייה האווירית. רוב עבודות הבית נוהלו ובוצעו על ידי אמו של סבא נחום ועובדה זו החמירה מאוד את המצב הבריאותי שלה. הם גרו שש נפשות בוגרות בבית קטן בן שני חדרים, וכל חדר שימש ביום כחדר מגורים ובלילה כחדר שינה. מצב זה חייב אותם לפתוח מיטות בערב לקראת השינה ולקפל אותן בבוקר. לא היה בארץ את השפע במזון ובאמצעי מכשור של היום שמקלים מאוד על החיים היומיומיים.

בבית היה ארגז קירור במקום מקרר חשמלי, מחולק למספר תאים. בתא העליון היו שמים גוש קרח לקירור נפח הארגז והתא התחתון שימש לניקוז המים מהקרח שהפשיר. היה צורך למלא מדי יום את התא העליון בקרח חדש ולשפוך את מי ההפשרה. לא היה תנור גז, במקומו היו שתי פתיליות נפט ששימשו לבישול הארוחות. העדר אמצעי קירור מתקדמים לא איפשר בישול ושמירת מזון ליותר מיום יומיים. את מצרכי המזון אמו הייתה קונה במכולת, קצביה או בשוק המקומי. לא היו מוצרים ארוזים, הכל נקנה לפי משקל שבעל המכולת היה שוקל על מאזניים פשוטות. בשר היה מאוד יקר ולכן אמו של סבי נהגה לקנות עוף חי לשבת בקצביה, מגיעה איתו לשוחט, ובבית מורטת את הנוצות ומכינה לבישול. לא הייתה מכונת כביסה, היו מחממים מים בסיר גדול באמצעות פתיליה, שופכים את המים לגיגית, משרים את הכביסה לזמן מה, אחר כך היו משפשפים את הבגד על קרש כביסה גלי ממתכת. במקלחת היה דוד לחימום מים בקיבולת של 40-60 ליטר. שליש מאורכו של הדוד שימש כתא בו היו שמים את הפתילייה לחימום המים. החימום ארך בין 5 ל-6 שעות. כמות המים החמים בקושי הספיקה לשני אנשים ולכן היה צריך לפעמים לחמם פעמיים את הדוד. בבתים לא היה מיזוג, האמצעי היחיד שעמד לרשותם היה מאוורר פשוט שאביו של סבא נחום קנה בשוק, והוא שימש את כל משפחתו בימי הקיץ החמים. אמצעי תקשורת בסיסיים כמו טלפון היו רק לאנשים עשירים מאוד וכל התקשורת הייתה מתבצעת באמצעות גלויות דואר ומכתבים. כדי לקבל קו טלפון, אנשים חיכו בין שלוש לארבע שנים בתור. כדי לזרז  את התור אפשר היה לקבל קו טלפון משותף עם עוד אדם.

השירות הצבאי

סבא שירת בחיל האוויר עשרים וארבע שנים והשתחרר בדרגת רב סרן. הוא מילא שני תפקידים עיקריים: מפקד אגף מקצועי בתחום חשמל ומכשור מטוסים וראש מדור מקצועי בתחום מכשור והדרכה.

במהלך שנות שירותו הצבאי חוותה ישראל שתי מלחמות: מלחמת ששת הימים בשנת 1967 ומלחמת יום הכיפורים בשנת 1973. בתקופה הראשונה של מלחמת יום הכיפורים חיל האוויר ספג אבדות קשות בטייסי קרב ומטוסים כתוצאה ממערך צפוף של טילים נגד מטוסים מצד מצרים. נוצר צורך דחוף להכניס למערכה מטוסי קרב נוספים מסוג פנטום שצה"ל קיבל מארצות הברית. סבא עמד בראש הצוות שהיה אמון על מבצע התאמת המטוסים לצורכי המשימות של חיל האוויר והם נאלצו לעבוד ללא הפסקה לביצוע המשימה.

הקמת משפחה

סבי פגש את אשתו לעתיד מרים אצל ידידים של הוריה ומיד הרגיש שאיתה הוא רוצה להקים משפחה. הצעת הנישואין שלהם הייתה הדדית והם התחתנו לאחר כחצי שנה. חתונתם זורזה, מפני שסבי היה אמור היה לצאת לארצות הברית לשנת השתלמות מטעם חיל האוויר. ואכן חודש לאחר נישואיהם סבי ואשתו יצאו לשנה לארה"ב.

לאחר שחרורו מהצבא, סבא נחום עבד בתעשייה האווירית. לסבא נחום וסבתא מרים נולדו  שלושה ילדים: בת ושני בנים. הבת מיכל, בעלת שני תארים אקדמיים, עובדת בתעשייה האווירית, גרה בכפר סבא. הבן עידו, בעל תואר אקדמאי, עובד במשרד ראש הממשלה, גר בצור יצחק. הבן רועי, בעל תואר אקדמאי, עובד בחברת הייטק, גר בכפר סבא.

כיום יש להם שמונה נכדים: חמש בנות ושלושה בנים. אין להם נינים עדיין.

הזוית האישית

סבא נחום: נהניתי מאוד לעבוד עם נכדתי בהעלאת סיפורי האישי מהעבר. היה לי חשוב מאוד להאיר לדור הצעיר שלנו תקופות שונות מחיי, שמחות ועצובות, להדגיש את השינויים העצומים שחלו בחיינו בחמישים השנים האחרונות, את ההשפעה הבלתי נתפסת של הטכנולוגיה בעיצוב חיינו היומיומיים מחיים קשים ופשוטים של פעם לעומת החיים הנוחים מאוד ויחד עם זאת מורכבים מאוד של היום. אני מקווה שהסיפור שלי יעזור לנכדתי לעצב את חייה בעתיד.

הילה: היה לי מאוד מעניין לעשות את התיעוד עם סבא שלי וללמוד על החיים של אותה תקופה. גיליתי כמה החיים שלי טובים ונוחים לעומת הקשיים היומיומיים של פרנסה וקיום בעברה של משפחתי.

מילון

שצ'צ'ין
עיר נמל בצפון-מערב פולין, על גדות הנהר אודר. שצ'צין היא בירת פרובינציית פומרניה המערבית, ובעבר הייתה בירת דוכסות פומרניה. היא הנמל הפולני הגדול ביותר על חוף הים הבלטי, וחיים בה 405,657 תושבים, נכון לשנת 2015. עד מלחמת העולם השנייה השתייכה העיר לפרוסיה ואוכלוסיית העיר ברובה (99%) הייתה דוברת גרמנית. אולם בסיום המלחמה גורשו הגרמנים, והעיר סופחה לפולין. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”העלייה לארץ ישראל הייתה בגר נס עבור משפחתי“

”היינו מקבלים תפוזים מקרובינו בישראל ואבא היה מחלק כל תפוז לשישה חלקים שווים“