מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

נחישות והתמדה הם אוויר לנשימה

אני יחד עם סבא וסבתא בביתם בחיפה
סבתא משמאל בתחרות ריצה של בית הספר
סיפורה של סבתא ורדינה אנתין

סבתא שלי, ורדינה אנתין, נולדה בחיפה ב 8.7.1956, שמונה שנים אחרי קום המדינה.

סבתא הייתה בת בכורה להוריה, שמואל ועדה רוט. אחרי מספר שנים נולד לה אח בשם יהודה.

אבא שלה, שמואל רוט, עבד במפעלים פטרוכימיים בחיפה ואמא שלה, עדה רוט, עבדה בחברת הדלק "פז".

סבתא התמודדה עם קשיי נשימה מלידתה. אמא שלה, סבתא עדה, עודדה אותה לעסוק בספורט מקטנותה, ולקחה אותה לים הקרוב לביתם בחיפה, כדי לנשום אוויר צח. כך נולדה אהבתה למרחבי הים. בגיל אחד עשרה, התחילה סבתא לרוץ למרחקים, ובהמשך התלווה אליה אחיה הצעיר יהודה. שני האחים רצו קילומטרים ובגילאי ארבע עשרה וחמש עשרה, הם הצטרפו ל"הפועל חיפה" לריצה באצטדיון בקרית אליעזר. סבתא מספרת, כי בתיכון, המורה לספורט אהבה אותה במיוחד, והיתה היחידה מכל המורים שהיו קשוחים, שקראה לה בשם חיבה – ווה (veve). בהמשך, התגברה  סבתא על קשיי הנשימה שלה, בזכות הספורט שעשתה, ופרצה קדימה, להיות הראשונה בכיתה ובמחזור, (מתוך ארבע כיתות), בריצות 600 מטר ו- 100 מטר ובמרוץ שליחים. הכל בזכות נחישות ואמונה בעשייה, למען בריאות והתמודדות עם מחלת דרכי הנשימה.

מדלית זהב שסבתא זכתה בה באחת מתחרויות הריצה

בילדותה הייתה חברה בתנועת הצופים "שבט כרמל" ליד בית הספר שבו למדה.

ביום הכיפורים, בשבת 1973, סבתא הייתה בכיתה י"א. היא זוכרת, שכאשר היא הייתה בבית הכנסת, פתאום הייתה אזעקה ואמרו שהסורים פתחו במלחמה. בשביל סבתא זה היה שוק גדול, שבאמצע יום כיפור אנשים מדליקים רדיו ונוסעים ברחובות.

בצבא סבתא הייתה אלחוטנית במוצב בצפון בשם "בירנית". היא ישבה בחדר חמ"ל, עם מכשיר קשר, ובדקה במכשיר הקשר אם החיילים שבשטח בסדר, ואם הם ראו משהו חריג ורוצים להודיע עליו למפקד.

אחרי הצבא סבתא למדה באוניברסיטת חיפה, ועשתה תואר ראשון בסוציולוגיה וחינוך.

בזמן הלימודים באוניברסיטה, סבתא הכירה את סבא (גרשון אנתין) בזכות חבר משותף. הם התחתנו באולמי רון בחיפה. סבא וסבתא המשיכו לגור בעיר חיפה בשכונת נווה שאנן, שם הם גרים עד היום.

 

סבתא ביום חתונתה עם שני הוריה שמואל ועדה רוט

אחרי החתונה, סבתא למדה ריפוי בעיסוק במשך שנתיים. לקראת סיום הלימודים נולדה ביתם הבכורה: ניצן בתיה, שהיא אמא שלי. ביום שבו נולדה אימי, נפטרה בתיה רוט, שהיא סבתה של סבתא שלי, ולכן אימי נקראת על שמה, ניצן בתיה. אחריה נולדו הילדים: מתן צבי, נדב ושני פנינה. כמה שנים אחרי ששני נולדה, סבתא למדה תואר שני בריפוי בעיסוק וזה היה המקצוע שלה עד לפני שנתיים, כשיצאה לפנסיה.

 

הזווית האישית

עברי: נהניתי מהמפגש עם סבתא, כי למדתי הרבה דברים חדשים עליה.

סבתא: שמחתי להיות חלק מפרויקט הקשר הרב דורי, ולשתף בסיפור שלי.

מילון

מפעלים פטרוכימיים
מפעלים פטרוכימיים בישראל בע"מ היא חברת החזקות ישראלית. החזקה עיקרית שלה היא בחברת בתי זיקוק לנפט (בז"ן). קודם לכן פעלה החברה כחברה תעשייתית בתחום הפטרוכימיה.(ויקיפדיה)

ציטוטים

”הכל בזכות נחישות ואמונה בעשייה, למען בריאות והתמודדות עם מחלת דרכי הנשימה.“