מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

נוף ילדותי – אסתר גולן

סבתא אסתר גולן והנכדה נועה כליפה
תמונת החתונה של אסתר ויוסף גולן
תיאור הילדות בפרדסיה ובנתניה

שמי אסתר, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי, להלן סיפורי. גדלתי במשפחה ברוכת ילדים: חמישה בנים וארבע בנות. אני השישית מבין ילדי המשפחה. הורי עלו מלוב בשנת 1950, זוג צעיר עם שלושה ילדים: אברהם, גיטה ורחמים. תחילה הם גרו במעברה בפרדסיה ולאחר מכן הם עברו לשכונת "רמת הרצל" בנתניה. אימא שלי הייתה עקרת בית ואבא שלי התפרנס מנגרות, הוא עבד בנגריה בפרדסיה. בית הספר היסודי שבו למדתי הוא בית ספר "מוריה" בנוה שלום ,ואת לימודי התיכון עברתי בבית ספר "בר אילן" בנתניה. אני זוכרת שאימא דאגה תמיד לבית מסודר ונקי, בית שנעים היה לשהות בו. אימא גם דאגה לכך שאהיה מרוכזת בלימודים ומעולם לא ביקשה ממני לבצע מטלות בבית. אבא היה ,"מרחם "עלי ומגיש לי תפוח או כוס חלב בזמן שלמדתי והכנתי שיעורי בית, הוא דאג שמא אני לומדת קשה מדי, הוא לא ידע שנהניתי להשכיל וללמוד.

אבא ע"ה היה שליח ציבור ופייטן. היה לו קול מרגש, קול הנוגע בנימי הנפש. אימא עליה השלום הייתה אישה צנועה, מסתפקת במועט, אישה של אמונה ותפילה. אני זוכרת אותה תמיד נושאת עיניים לשמים ומבקשת ומתחננת לבורא עולם על כל צרכיה. היא הייתה אשת משפחה למופת עם נתינה גדולה לבית. המשפחה הייתה כל עולמה. בימי שישי וערבי חג הבית היה מתמלא בריחות טובים של מאכלים ומיני מאפים. בערב שבת לאחר התפילה אבא היה יושב בראש השולחן ומזמר בקולו הערב פיוטים לכבוד שבת קודש. קולו הנפלא נשמע למרחקים וגם השכנים אהבו להאזין לקולו. היום אני יודעת שהאהבה שלי לתורה ולתפילה באה לי מאבי, והאהבה לשבת ומועדים באה לי מאמי: האדם הוא תבנית נוף מולדתו. באוזני מהדהדות עתה מילותיה של המשוררת פניה ברגשטיין: "שתלתם ניגונים בי אבי ואימי/ ניגונים שכוחים רחוקים/ גרעינים גרעינים נשאם לבבי/ עתה הם עולים וצומחים…/ ניגוניך אבי ושירייך אימי בדופקי נעורים ושבים".

סיפור ההיכרות שלי עם בעלי

בהיותי בת 19 נרשמתי לאוניברסיטה. לפני התחלת הלימודים עבדתי בדואר במשך חודשיים. ביום האחרון של עבודתי, נתבקשתי לעבוד שעות נוספות בערב. באותו ערב הכרתי את בעלי לעתיד, שמו יוסף. ירד גשם חזק מאוד ומטרייה לא הייתה לי. כשחציתי את הכביש, בעלי לעתיד הבחין בי במכוניתו והציע לי לעלות לרכב. התבוננתי בפניו, הוא היה מוכר לי. כבר פגשתי בו פעם סמוך לביתה של אחותי ואף שוחחנו מעט אז. עליתי לרכב, והרגשתי שפגשתי את הבחור שחיפשתי. המשכנו בקשר ולאחר שנה בערך נישאנו בשעה טובה ומוצלחת באולמי "חן" בנתניה. נולדו לנו שישה ילדים שיהיו בריאים: דנה, אבי, שני, נתנאל , הילה ועידו הי"ו.

תמונה לרגל יום הולדתי ה-60

הזוית האישית

הנכדה נועה וסבתא אסתר: שמחנו להשתתף בתכנית, היה לנו כיף לפגוש אחת את השניה ולשתף בחויות.

סבתא אסתר: אני מאחלת לנכדה שלי הצלחה בכל מעשה ידיה.

הנכדה נועה: נהניתי ללמד את סבתא. אני מאחלת לה שהמשפחה שלנו תגדל ויהיו לה עוד הרבה נכדים.

מילון

פיוט
הפיוט הוא שירת קודש שבמקורה נועדה להחליף את נוסח הקבע של התפילות, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות. מקור המילה פיוט בשורש היווני ποιητής (יוצר, משורר). הפיוט התפתח החל מסוף תקופת התלמוד ועד ימינו. בתקופות מאוחרות יותר נכתבו גם פיוטים שלא נועדו להחליף את נוסח הקבע של התפילה אלא להתוסף לו, ואף פיוטים שלא נועדו למסגרת ליטורגית מחייבת כלשהי. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”לאבא ע״ה היה קול מרגש, קול הנוגע בנימי הנפש“

”אימא עליה השלום הייתה אישה צנועה, מסתפקת במועט, אישה של אמונה ותפילה“