מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

נולדתי תשעה חודשים לאחר העלייה של הוריי

גלילה ושחר
גלילה תינוקת נולדה 9 חודשים לאחר העלייה.
הייתה לי ילדות משמחת, מרגשת ומפחידה

שמי גלילה אגם, הוריי (מרים ובן ציון פינקנזון) חיו עד מלחמת העולם השנייה בסרביה (רוסיה), כיום נקראת מולדבה. כל אחד מהם היה אז נשוי לבן זוג אחר. אבי, בני, למד רפואה וסיים באוניברסיטת סורבון בפריז (צרפת), שם נולדה אחותי אסתי (אסתר). אמי למדה רפואה בסיביר כי רק שם קיבלו יהודים ללימודי רפואה. בתקופת מלחמת העולם השנייה שתי המשפחות של כל אחד מהוריי נעו ברכבות לכיוון רוסיה האסייתית. במהלך תקופה זו נפטרה אמה של אחותי. עם סיום המלחמה, חזרו גם אבי ואחותי וגם אמי ובעלה דאז לעיר ה"בירה" של סרביה – קישינב. שם נפתח בית ספר לרפואה. אבי קיבל משרת מרצה ואמי התקבלה כסטודנטית כדי לסיים את לימודי הרפואה שנפסקו בשל המלחמה. שם הייתה פגישת התאהבות בין אבי לאמי.

אבי קיבל מסר מחבר של אחיו שהיה כבר בארץ (כציוני שהגיע במסגרת הכשרה והיה בין מקימי קיבוץ ניר-עם), שמתארגנת קבוצת בריחה אל מעבר למסך הברזל. אבי הציע לאמי להצטרף והיא הסכימה. כך הם ברחו מרוסיה לאחר מלחמת העולם השנייה בשנת 1946, בתקופה שבארץ שלטו הבריטים (האנגלים) שלא הרשו ליהודים להיכנס לארץ ישראל, אלא בכמויות מוגבלות. הם יצאו מאירופה באוניית מעפילים בשם רפיח (נסינה), אשר טבעה ליד חוף של אי יווני קטן. הוריי ואחותי שהייתה בת 9 ניצלו, כשהם הגיעו ארצה בתאריך 9 בפברואר 1947, לפני 73 שנים, הם נכלאו במחנה המעפילים בעתלית שם האנגלים החזיקו את המעפילים ושחררו בכל שבוע מספר מצומצם. משפחתי שוחררה כעבור כחודש. אני נולדתי תשעה חודשים לאחר הגעתם של הוריי ארצה ביום 27 בנובמבר 1947, יומיים לפני ההצבעה באו"ם על הקמת מדינת ישראל. (סיפור ההעפלה המפורט של הוריי ואחותי נמצא בספר 'נתיבים נעלמים' מאת יאני אבידוב וספרים נוספים, וכן בתיעוד של אחותי במוזיאון מחנה עתלית). כחצי שנה לאחר הולדתי הוכרזה הקמת מדינת ישראל ופרצה מלחמת השחרור (ה' באייר תש"ח, 1948).

ילדותי הייתה מפחידה, מרגשת ומשמחת. פחדתי מהרבה דברים. למשל: לעלות על רכבת, לקבל זריקה שנאלצתי לקבל פעמים רבות בגלל דלקות אוזניים חוזרות ונשנות (באותם ימים האנטיביוטיקה פניצילין, היחידה שהייתה, לא הייתה בנמצא כתרופה שאפשר לקבל בשתייה). מרגשת: מה שאני לא זוכרת אבל יודעת, שכתינוקת, כיוון שלפני מלחמת השחרור אבי גוייס להיות מפקד בית חולים צבאי מספר אחד שהיה בניר-עם, עברנו – אבי, אמי ואני – לגור בקיבוץ. כשהקרבות בין ערביי רצועת עזה לבין האוכלוסייה היהודית, כולל אלו שבקיבוץ ניר-עם, היינו אמי ואני בין מפוני הנגב. הפינוי היה במשוריינים. ילדותי הייתה גם כאמור משמחת: לאחר שהמשפחה שלי התמקמה בחולון אהבתי מאוד לבקר בניר-עם אצל הדודים ובני הדודים וגם להישאר שם בלי ההורים.

לצבא לא התגייסתי מכיוון שסיימתי את התיכון בגיל מוקדם מהנדרש לצבא והתחלתי ללמוד באוניברסיטה, אז קיבלתי המלצות שכדאי שאמשיך בלימודים. בגיל קצת לפני 20 נישאתי, ונשים נשואות לא שירתו אז בשירות חובה בצבא. יחד עם בעלי גיורא אגם הקמנו את המשפחה לה ייחלתי, ארבעה ילדים בשני "זוגות". בזכותם יש לי היום שישה נכדים מקסימים ובימים הקרובים יהיו שבעה.

במקביל הגשמתי חלום לעסוק בתחום הרפואי. אני חוקרת את הבסיס הביולוגי של מחלות נפש. הגעתי למקצוע שלי כיוון שגדלתי לשני הורים רופאים ובכל ילדותי חלמתי להיות רופאה. כשהגעתי לכיתה י' התחלנו ללמוד כימיה. גם המקצוע ובמיוחד המורה מצאו מאוד חן בעיני והסבתי את השאיפה ללימודי כימיה. כשהגעתי לכיתה י"א, ניתנה לנו האפשרות לעשות עבודה במקצוע כלשהוא במקום אחת מבחינות הבגרות. כמובן שבחרתי לעשות עבודה בכימיה. בשביל זה הגעתי בחופשת הקיץ לביתה של המורה לכימיה לתכנן את העבודה. במקרה, כשהייתי אצלה, הגיע לבקר את המורה לכימיה גיורא טייכמן, אז סטודנט לכימיה באוניברסיטה העברית, לימים בעלי. החלטנו שהעבודה שלי תעסוק בגידול גבישים ושגיורא יעשה לי סיור הדגמה בירושלים בנושא גידול גבישים. מפגישה זו הפכנו לזוג וכעבור שלוש שנים נישאנו. לפני כשנתיים וחצי חגגנו 50 שנות נישואים. ילדינו ארגנו לנו מסיבה מקסימה. בין האורחים הייתה המורה לכימיה בעלה ובנם, ישראל כסיף. התרגשנו מ-א-ו-ד.

גלילה אגם

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בבית ספר שדות בנס ציונה, התש"ף, בהנחיית המורה טליה אקונין.

מילון

גבישים
חומר מוצק, לרוב פריך (חסר גמישות ושביר), שמבחינה מיקרוסקופית / מולקולארית מאופיין בסדר רב מאוד: הוא מורכב מיחידה בסיסית שחוזרת על עצמה שוב ...(מכון דוידסון, אופק)

מסך הברזל
"מסך הברזל" הוא מונח מטפורי שטבע וינסטון צ'רצ'יל בנאום שנשא בפולטון שבמיזורי. הכוונה היא לקו הגבול האידאולוגי אשר חילק את אירופה לשני גושים: הגוש המזרחי שנשלט על ידי ברית המועצות, והגוש המערבי בהנהגת ארצות הברית. המושג נוצר כתוצאה מהשתלטות ברית המועצות על מדינות מזרח אירופה שהתבטאה בהקמת משטרים קומוניסטיים שכונו "דמוקרטיות עממיות", והוא ביטא את הקרע בין שני הגושים ואת תחילתה של המלחמה הקרה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”כוון לירח, גם אם תחטיא - לפחות תנחת בין כוכבים“