מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מתורכיה לנישואים ועלייה לישראל

סבתא ואני בתמונה משותפת
ברוריה וצבי בעל ואישה
סיפור העלייה והנישואים של ברוריה רימון ז"ל

נולדתי באינסטנבול שבתורכיה, ב- 23 במרץ 1944, ארבע שנים לפני קום המדינה, בת לסולטנה ואברהם קורונל ולניסים אחי הגדול, שהיה אז בן שנתיים וחצי.

כחמישה חודשים לאחר מלחמת העצמאות, כשהייתי בת 4.5, עלינו לאונייה כדי להפליג ארצה.

הוריי אמרו ששילמו כסף רב עבור ספינת פאר שהתגלתה כרמאות, זו הייתה ספינת משא רעועה. הפלגנו במשך 10 ימים בים התיכון, על האונייה. היו עליה הרבה שקי קמח גדולים, ובזמן ההפלגה הסוערת, נפלו שקי הקמח על המפליגים וביניהם גם אמי סולנה, שכמעט לא יצאה בחיים.

לבסוף, שרדנו את ההפלגה והגענו לנמל חיפה, שם חיכה לנו דוד מואיס (משה) שהיה בעלה של ויקטוריה, אחותה של סולטנה. מואיס וויקטוריה עלו בשנת 1936. דוד פפו בעלה של עליזה, אחות נוספת של אמי, סולטנה, עלה לארץ לאחר שברח מגיוס לצבא התורכי והתגייס לצה"ל. עליזה הצטרפה אליו בהמשך.

דוד מואיס היה מנהל או אחראי משמרות בנמל חיפה שילב את כל גברי המשפחה שהגיעו ארצה כמנופאים בנמל, ביניהם את אבי, אברהם, את סבי אלברט וקרובי משפחתי.

סיפור ההיכרות עם צבי רימון, בעלי

הכרתי את צבי בשנות ה- 20  לחיי, בזכות חברתי, חווה רוכמן.

באחת מהשבתות, כשהיינו הולכות לחוף הכרמל, חווה עם בן זוגה דובי ואני (פנויה) פגשנו את צבי רימון, שהיה מפקד הבסיס בו חווה שירתה. תמיד כאשר היו הולכים לאכול בנצרת ליד הבסיס, היא ניסתה להכיר ביני לבין צבי ולאחר פגישות רבות החלטתנו להינשא.

הזוית האישית

נעמי: סבתי נפטרה והיה לי חשוב להנציח אותה ואת סיפורה באמצעות בית התפוצות.

מילון

רעועה
חסרת יציבות

ציטוטים

”"עליתי עם הורי ואחי ניסים באנייה מטורקיה לנמל חיפה. ההפלגה ארכה עשרה ימים"“