מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

משפחתו של סבי בשואה

המכתב שקיבלתי ממשפחתי
סבא בצעירותו
סיפורו של סבא מארק

שמי מארק סבירסקי, נולדתי בשנת 1938, בכפר נדוז'נויה ברוסיה/אוקראינה. כשמלחמת העולם השניה הגיעה, והגרמנים פלשו לאוקראינה, הייתי בן 3. ברחתי עם אמא שלי ואח שלי לקזחסטן. אח שלי נפטר בתקופה בין 1942-1943 לא כל כך זוכר במדויק. כשהמלחמה הסתיימה חזרתי לאוקראינה וגיליתי שרוב משפחתי מתה, חלק במלחמה וחלק בגטאות.

בשנת 1992 עליתי לישראל.

המכתב: קיבלתי מכתב מאוקראינה מהעיר ויצינה, ביחד עם התמונה. המכתב נשמר באלבום עם תמונות כי מאחורי המכתב נמצאת התמונה. המשפחה שלי כתבה לי את המכתב. המכתב היה אישי והוא נכתב במאי 1951 ולקח לו שלושה שבועות להגיע אליי. המכתב נכתב כמזכרת, והכותב רצה להשאיר מזכרת למי שנשאר בחיים מן המשפחה, אחרי מלחמת העולם השנייה. מי שהוזכרו במכתב הם אני ומשפחתי וחלקם חיים עד היום.

המכתב שקיבל סבא

התקופה בה נכתב המכתב הייתה לאחר מלחמת העולם השנייה כשהמדינה אוקראינה עוד התאוששה לאחר המלחמה. כשהיו יהודים ששרדו את השואה והאווירה שהייתה שם הייתה מעורבת של שמחה וגם של עצב. המכתב נכתב בפארק. כתבו במכתב את שמות בני משפחתי והמשפט שהיה כתוב שם היה "למשפחה שאת רובה אני לא אראה" .

הזוית האישית

דניאל: לקחתי חלק בתוכנית הקשר הרב דורי במסגרת שורשים בכיתה ז

מילון

גטאות
הכינוי לצורת ההתיישבות היהודית בגולה ברבעים וביישובים נפרדים, מסוגרים בתוך עצמם מבחינה תרבותית מהעמים הלא-יהודיים.

ציטוטים

”למשפחה שאת רובה אני לא אראה.“