מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

משחקי ילדות שנעלמו מאתנו

סבא ואני בבית התפוצות.
סבא, סבתא (ז"ל), ושניים מהנכדים.
פעם כולם היו מרוצים...

סבא נולד בקיבוץ דפנה בשנת 1947, לפני מלחמת השחרור. לאחר כ-5 שנים עבר לקיבוץ גבעת ברנר.

כילד משחקי הילדות, שסביר להניח שכיום לא יכירו אותם, היו בשבילם כתחליף לטלוויזיה ולמחשב.

סבא וחבריו שיחקו במשחקים רבים כגון:

חמור ארוך- בשתי קבוצות שמתחרות ביניהן למי יש יותר כוח להחזיק את הקבוצה השנייה על הגב כאשר קופצים מעליהם.

קלאס- מציירים ריבועים על המדרכה (או הכביש), רושמים מספרים בריבועים, זורקים אבן ואם היא הגיעה למספר שאני בו, אני קופץ על רגל אחת לקחת אותה ואז חוזר (בלי ליפול), עד שהראשון גמר את כל הריבועים (עשרה ריבועים).

ג'ולות- מכינים חור לכניסת הגולות ואז נשכבים על האדמה ומסדרים גולות ליד החור, משאירים מספר גולות לשחקנים והם צריכים לנסות לפגוע בכמה שיותר גולות ולהכניס אותן לחור.

7 אבנים- מסדרים 7 אבנים בערימה וזורקים כדור לערימה, ברגע שהאבנים נפלו הקבוצה שזרקה את הכדור צריכה לנסות לערום אותן מחדש והקבוצה השנייה צריכה לנסות למנוע ממנה.

דודס- קוביית עץ מחודדת משני הצדדים, שצריך להעיף אותה בעזרת מקל נוסף בהקאה על השפיץ של הקובייה ולהעיף כמה שיותר רחוק ואז מישהו מהקבוצה צריך להקיף את המגרש (לעבור 3 תחנות) וכשסיים, הקבוצה קיבלה נקודות והקבוצה שהיו לה הכי הרבה נקודות- ניצחה.

4 מקלות- מסדרים 4 מקלות וכל פעם צריך לקפוץ ולהזיז מקל אחד כך שתמיד צריך לדלג רחוק יותר שהמרחק ביניהן נעשה גדול יותר ויותר ומי שמצליח לדלג בין מקל למקל לאחר המרחק, אם הוא היחיד שהצליח או המנצח. מי שלא מצליח לעבור את אחד המרחקים-פסול.

קיימים עוד המון משחקים וכל יום היו משחקים משחק אחר בשכונה.

כשסבא משה הגיע לגיל 13, התחיל לאסוף דברים שיזכירו את ילדותו והעבר שלו. סבא המשיך לאסוף וכך זה הפך לתחביב העיסוק שלו עד היום. סבא אסף דברים כמו: בקבוקים של חברות מוכרות, כסף ישן, בולים, מטבעות, מצלמות, צעצועים, כרטיסי טלפון וכל הפריטים שאפיינו את אותה תקופה שמצא בבית.

לפני כשנתיים, סבא התחיל לייצר צעצועי עץ, כמו של פעם, שיזכירו את ילדותו ובקושי אפשר להבחין מה הם צעצועיו ומה הם הצעצועים של פעם. שם החברה היא: "אייזן של צעצוע" מכיוון ששם משפחתו אייזן וזה גם מתאים כי צעצועיו אינם נשברים ונבנים מעץ חזק וצעצוע מכיוון שבונה צעצועים.

סבא מאמין שאין טוב לזיכרון ממראה עיניים.

היום יש המון סבים וסבתות שרוצים לרכוש את הצעצועים לנכדיהם כדי להזכיר להם את התקופה הישנונית הזאת שבה שיחקו בצעצועים כאלו.

מצגת תמונות מפעם –

אייזן של צעצוע:

אייזן של צעצוע

Posted by ‎אולפני גבעת ברנר‎ on Thursday, January 5, 2017

קישור לסרטון נוסף אשר ערכתי – ליום הולדתו של סבא (גיל 70)

לרגל יום העצמאות ה- 70 למדינה, יצאה כתבה על אנשים האוספים חפצים מקום המדינה וסבא ואחד מהם – קישור לכתבה

 

הזוית האישית

סבא- אני מאחל שאת תהיי שקדנית לנושא שבחרנו, שהעבר תמיד יעמוד לזכותך לכיוון של דרך חיים לעתיד טוב יותר של ערכים חיוביים, שיוביל אותך למעשים חיוביים ולהצלחה בכל.

נגה- אני מאחלת שנושאיך יהיו מעניינים ומרתקים לשנינו, לך להיזכר בהם ולי לגלות עליהם. שנצליח ונגלה דברים חדשים אחד על הדור של השני ושנעשה כל מה שביכולתנו לעשות הכי טוב.

מילון

קוגל לאגר
גלגלים של פעם לכל המשחקים שעשו לילדים של פעם (קורקינט, עגלות...)

ציטוטים

”"אין טוב לזיכרון ממראה עיניים", משמעותו- שברגע שאתה רואה בעין, הזיכרון יותר חזק, מוחשי.“