מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

משה העליון – איש סאלוניקי

משה העליון עם ספרו מתורגם ליוונית
אחד מספריו של משה העליון
פעילותו וכתביו של משה העליון, מפעילי הקהילה היהודית יוצאי יוון

משה העליון נולד בסאלוניקי, יוון, בתאריך 26 בפברואר 1925, לאליהו ורחל. שם אחותו, הצעירה ממנו בשנה וחצי – אסתר (נינה). הוא למד באחד מבתי הספר היסודיים "תלמוד תורה" של הקהילה היהודית בעיר, ולאחר מכן בגימנסיה עירונית יוונית. לימודיו בה הופסקו בהיותו תלמיד הכיתה השישית (בשנת 1942), בגלל חוקי הגזע של הגרמנים. אביו נפטר ממחלה בתאריך 15 באפריל 1941, ימים מספר אחרי שהגרמנים כבשו את העיר ביום 9 באפריל אותה שנה.

באפריל 1943 הוא שולח ביחד עם משפחתו לאושוויץ, וחלק מבני משפחת אמו: האב, האם, אח נשוי, אשתו ותינוקם בן השנה. הם הגיעו לתחנת הרכבת של העיירה אושוויינצים בחצות ביום 13 באפריל. המשפחה הושמדה בליל ההגעה, פרט לדוד, יצחק, שהומת כעבור חודשים מספר. משה שהה במחנה אושוויץ, ועבד בעבודות כפייה שונות, עד לפינויו ביום 21 בינואר 1945. הוא השתתף בצעדות המוות. בהמשך היה במחנות מאוטהאוזן, מֶלק ואֶבֶּנְזֵה, שלושתם באוסטריה, בהם תנאי החיים של האסירים היו תת-אנושיים והלכו והורעו מיום ליום. גם בהם עבד בעבודות כפייה שונות. שוחרר במחנה אבנזה ב-6 במאי 1945 על-ידי הצבא האמריקאי.

משה לא חזר לעיר הולדתו לאחר השחרור. הוא שהה במשך כשנה במחנה העקורים סנטה מריה די בניי בדרום איטליה, שם הכיר בספטמבר 1945 את חנה ולדמן, שנולדה בתאריך 19 במאי 1925 בעיר פיאטרה-ניאמץ ברומניה. הם עלו ארצה יחד באונייה וודג'ווד במסגרת עלייה ב' ביוני 1946. האונייה נלכדה על ידי הצי הבריטי, המעפילים נכלאו במשך כחודש ימים במחנה עתלית. הם שוחררו בתחילת יולי 1946 והוענקה להם אזרחות פלשתינאית. בתאריך 2 בפברואר 1947 הם נישאו, נולדו לזוג בת, רחל, באוקטובר 1949 ובן, אלי, בנובמבר 1954. כיום משה סב לשישה נכדים ונכדות, וסבא רבא לשש נינות ולשלושה נינים. חנה ז"ל נפטרה בתאריך 1 בספטמבר 2010.

משפחתו המורחבת של משה

משה גוייס לצה"ל, לחיל התותחנים, באפריל 1948, ונלחם במלחמת העצמאות בגליל. נפצע במבצע "חירם". הוא סיים בהצטיינות קורס קציני חת"ם בדצמבר 1950, ובהמשך שירת בחיל התותחנים בתפקידי פיקוד ומטה שונים. השתחרר משירות הקבע בספטמבר 1970 בדרגת סא"ל. ב-1976, במסגרת שירות המילואים, הוענקה לו דרגה אישית של אלוף-משנה.

לאחר סיום שירותו בצה"ל, עבד במערכת הביטחון, ושימש בתפקיד סגן ואחר כך מנהל יחידה מבצעית באחד מיחידות המערכת. בהמשך מילא תפקידי מטה באותו הארגון, בין היתר כמתאם מספר יחידות, וכראש אגף הארגון, עד לצאתו לגמלאות בסוף שנת 1990. הוא רכש תואר ראשון ותואר שני במדעי הרוח מאוניברסיטת תל-אביב.

משה מילא וממלא תפקידים שונים בהתנדבות:

  • בשנים 1991 – 1999 כראש סניף "צוות" בבת-ים במשך שתי קדנציות.
  • בשנים 1991- 2006, ביחידת מערכת הביטחון, שבה עבד קודם לכן.
  • בשנים 2015-2001 (יוני) שימש יו"ר  "ארגון ניצולי מחנות השמדה יוצאי יוון    בישראל". לפני כן שימש בו מעל ל-25 שנה כחבר הנהלה  וכסגן יו"ר. עם פרישתו הוענק לו התואר נשיא כבוד של הארגון.
  • מעל ל-10 שנים משמש חבר בארגונים אלה: בהנהלה "יד ושם", בוועד המנהל של "מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל", (שבו  נבחר כמ"מ יושבת הראש בחודש ספט' 2016) בוועד המנהל של "הקרן לרווחת ניצולי השואה ושל "בית אבות ליאון רקנאטי" לדוברי לאדינו, וכנשיא כבוד של "המרכז למורשת יהדות שאלוניקי ויוון".
  • עד לשנת 2013 שימש חבר בוועד הבינלאומי של אסירי אושוויץ, ומעל ל-10 שנים כראש המערכת של הביטאון "תמיד תותחן" של עמותת "יד התותחנים".

משה העליון כתב ותרגם את הספרים הבאים:

  • "מְצָרֵי שְׁאוֹל", קורותיו במחנות הריכוז, יצא ב-1992 מהדורה שלישית שלו יצאה לאור בתחילת 2010. בשנת 2005 יצאה לאור מהדורה של הספר בשפה האנגלית, ב-2009 בלאדינו (שתי מהדורות אלו בתרגומיו).
  • שני ספרי שירה בלאדינו (שתורגמו גם לעברית), "במחנות המוות", הכולל 3 פואמות על חיי האסירים במחנות הריכוז הגרמניים-נאציים, את אחת מהן "הנערה מן הלאגר" גם הלחין בעצמו;
  • "בשדות מואב ופלשת", הכולל את המחזה "בלעם" ואת הפואמה "שמשון".
  • בשנים 2008-2005 עסק בתרגום ה"אודיסאה" של הומרוס מיוונית עתיקה ללאדינו. הכרך הראשון ראה אור ב-2011 והשני בסוף 2014. (הספרים כוללים גם תרגום עברי פרי עיטו של דר' אבנר פרץ ממכון מעלה אדומים).
  • בשנים 2015-2009 תרגם ללאדינו את האיליאדה של הומרוס. כרך ראשון, הכולל גם תרגום בעברית פרי עיטו של דר' אבנר פרץ ראה אור בנובמבר 2016.
  • באוקטובר 2016 יצא לאור המחזה אותו כתב "שלוש נשים בדרך לאבדון – שאלוניקי- בירקנאו", בעברית ובלאדינו.

כריכת האודיסאה שתרגם משה העליון עם אבנר פרץ

פעילותו להנצחת השואה:

  • במרץ 1987 השתתף במשלחת של ניצולי שואה יוצאי יוון, במסע משאלוניקי לאושוויץ, בעקבותיו יצא הסרט "שם שאלוניקי-אושוויץ".
  • באוקטובר 2007 וכן באוגוסט 2015 שימש איש עדות במשלחות צה"ל "עדים במדים", שסיירו באתרים יהודיים ובמחנות ההשמדה בפולין. ביוני 2011 יצא כאיש עדות במשלחת מטעם פרויקט של עיריית חיפה "מחיפה לשאלוניקי", בעקבותיו יצא הסרט "איש עדות".
  • במרץ 2013 היה איש עדות במשלחות תלמידי תיכון מרחבי הארץ בסיור במחנות אושוויץ-בירקנאו.
  • ביוני 2013 השתתף בחנוכת הביתן היהודי באושוויץ.
  • בחודשי ינואר 2013, 2014 ו-2015 השתתף באירועי יום השואה הבינלאומי באושוויץ.
  • בשנים 2011, 2012 ו-2017 הוזמן כאיש עדות בטקסי יום השואה הבינלאומי בקפריסין.
  • ב-2016 הוזמן כאש עדות בטקסי יום השואה הבינלאומי בספרד.
  • מרצה על תקופת השואה ועל קורותיו בה (איש עדות) ביחידות צה"ל, בבתי ספר, ביד ושם, בפני נערים מפרויקט "תגלית" של הסוכנות היהודית ובפורומים שונים אחרים, בעברית, ביוונית, בלאדינו, בצרפתית ובאנגלית.

אותות:

  • באוקטובר 2014 הוענק לו על ידי אגודת  LIBER PRESS מקטלוניה (ספרד) פרס על פעילותו לשימור זכר השואה ושפת הלאדינו.
  • בליל יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2017, הדליק משואה ביד ושם.
  • ב-31 בדצמבר 2017 הוענק לו "עיטור האור" מטעם הקרן לרווחה לניצולי השואה בישראל, בטקס שנערך בכנסת ישראל.
  • ב-31 במאי 2018 הוענק לו ממלך ספרד אות הכישרון האזרחי Merito Civil .

הזוית האישית

הסיפור תועד על ידי צוות תכנית הקשר הרב דורי בבית התפוצות, בעזרתה האדיבה של רחל העליון, בתו של משה העליון, התומכת בו בכל פעילותו, ובשיתוף פעולה עם חנה אייזיק, מנהלת קבוצת המעפילים יוצאי יוון שעלו באוניית חביבה רייק בפייסבוק ישראל.

מילון

אֶבֶּנְזֶה
אֶבֶּנְזֶה היה מחנה ריכוז נאצי לעבודת כפייה, שמבחינה מינהלית נחשב אחד ממחנות-המִשנה (מחנות חוץ) של מחנה הריכוז מאוטהאוזן. המחנה הוקם על ידי האס.אס בנובמבר 1943 בקרבת העיירה אבנזה שבאוסטריה עילית (שאז נקראה "רייכסגאו של הדנובה העילית"), למרגלות הרי האלפים. רוב עובדי הכפייה בו, כ-20,000 אסירים, הועבדו בו למוות. (ויקיפדיה)

מבצע חירם
מבצע חירם היה הגדול והמורכב במבצעי חזית הצפון (פיקוד צפון במושגי ימינו), במהלך מלחמת העצמאות. המבצע נערך בשלבים האחרונים של המלחמה, בין 28 ל-31 באוקטובר 1948, ובמהלכו כבש צה"ל את מרכז הגליל העליון וחלקים מן הגליל התחתון, ובכך ישראל השתלטה על כל שטחו של הגליל. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”המשפחה הושמדה בליל ההגעה לאושוויץ, פרט לדוד, יצחק, שהומת כעבור חודשים מספר“